כתובת בת 1,600 שנה: "רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס. אמן'"

נחלה של שומרוני בעל מעמד גבוה, בת כ-1,600 שנה, נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בצור נתן, בשרון. זו הגת השנייה המוכרת בארץ, בה מצוי פסיפס עם כתובת ברכה המשויכת לשומרונים. חפירות רשות העתיקות התקיימו במסגרת הקמת שכונה חדשה ביישוב

החוקרים מצאו: "רק אלוהים עוזר לנחלה של האדון"

'רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס. אמן'. כך נכתב בכתובת ברכה בת כ-1,600 שנה שנחשפה בחפירות ארכאולוגיות שניהלה רשות העתיקות בחודשים האחרונים בצור נתן שבדרום השרון. החפירות, שהסתיימו השבוע, התבצעו לטובת הקמת שכונה חדשה בישוב.

הכתובת, הכתובה ביוונית, פוענחה ותורגמה על ידי פרופ' לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא מתוארכת לראשית המאה ה-5 לספירה, תקופה בה הגיע היישוב השומרוני לשיא גודלו ועצמתו באזור דרום השרון.

ד"ר חגית טורגה, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות אומרת על הממצא: "הכתובת התגלתה בתוך גת מרשימה ששימשה לייצור יין. גת זו היתה, ככל הנראה, חלק מנחלה חקלאית של אדם נכבד בשם אדיוס. הגת היא השנייה מסוגה בארץ, בה נתגלה פסיפס הנושא כתובת ברכה המשוייכת לשומרונים. גת נוספת נתגלתה לפני מספר שנים באפולוניה שבהרצליה".

(צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות)

בסמוך לגת איתרו הארכיאולוגים מחצבות אבנים שבהן נחצבו חורים  לגידול גפנים. אלה היו, כנראה, חלק מנחלתו של האדון אדיוס.

"אדון הוא תואר כבוד שניתן לבכירים בקהילה, ומעיד על מעמדו החברתי הגבוה של בעליה של הנחלה החקלאית", אומרת טורגה. "גם מיקומה של הגת, קרוב לראש התל של צור נתן, בו נתגלו בעבר שרידי בית כנסת שומרוני, מעיד על מעמדו הגבוה של אותו אדיוס".

צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות

צילום: ראלב אבו דיאב, רשות העתיקות

בחפירות שנערכו בעבר בראש התל הסמוך לצור נתן, נחשפו שרידי בית כנסת שומרוני אשר הוסב לכנסייה במהלך המאה ה-6' לסה"נ. בסמוך אליו נתגלה מתחם שבו שולבו חדרים גדולים וחדרים לתעשיית  יין, שמן וחיטה. באחד מן החדרים הללו נתגלו ריחיים של חמור, ששימשו לטחינת קמח, ועליהן חריטה של מנורה בעלת שבעה קנים.

כתובת הברכה בגת מצטרפת לעדויות על היישוב השומרוני הנרחב שהתקיים בדרום השרון לפני כ-1600 שנה, ומוסיפה מידע על חייהם של השומרונים בתקופה הביזנטית.

השומרונים הובאו לארץ במסגרת ההגליות של מלכי אשור וראשית ההתיישבות באזור הר גריזים וסביבתו. לאורך השנים הם התרבו והרחיבו את גבולות יישובם גם לאזור דרום השרון, תוך שמירה על המסורת והמנהגים הייחודיים להם. במהלך התקופה הביזנטית מרדו השומרונים בשלטון מתוך רצון לשמר את זהותם. לאחר מרידות אלה, הצטמצמה אוכלוסייתם והיא התמקדה באזור הר גריזים. כיום  קיימת קהילה שומרונית בהר גריזים ובעיר חולון.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע