אוסקר והישראלים: המון מועמדויות, מעט זכיות - סרוגים

אוסקר והישראלים: המון מועמדויות, מעט זכיות

לא סתם אנחנו כל כך מתרגשים מזכייתו של גיא נתיב באוסקר. לאורך השנים התמודדו לא מעט סרטים ויוצרים ישראליים לפרס הנחשק, שלושה בלבד זכו בו. מי המתמודדים הגדולים? הנה סקירה קצרה

author-image
אוסקר והישראלים: המון מועמדויות, מעט זכיות
  נטלי פורטמן, הזוכה הישראלית הקודמת בפרס הנחשק (shutterstock)

זכייתו של הבמאי הישראלי גיא נתיב בפרס הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר עם סרטו "skin", כבשה הבוקר (שני) את כותרות כלי התקשורת בישראל וריגשה את תעשיית הקולנוע הישראלית.

לאורך השנים, היו מועמדים לא מעט סרטים ואנשי קולנוע ישראלים לפרס הנכסף, אולם רק מעטים זכו בו. למען הדיוק ההיסטורי, מבין עשרות המועמדים לפרס, שלושה ישראלים בלבד זכו לאורך השנים בפרס היוקרתי: משה מזרחי בפרס הסרט הזר הטוב ביותר ("כל החיים לפניו", 1978), נטלי פורטמן בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר ("ברבור שחור", 2011) וניב אדירי, בפרס מיקס הסאונד הטוב ביותר ("כוח משיכה", 2013). כעת, מצטרף אליהם גם גיא נתיב.

רגע לאחר הזכייה המרגשת, הלילה (צילום: כאן 11)

המועמדים הישראלים הבולטים לאוסקר

הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד אי פעם לזכייה באוסקר, הוא "סלאח שבתי", שבויים על ידי אפרים קישון והיה בכיכובו של חיים טופול. הסרט, שלו נמכרו 1,184,900 כרטיסים והיה הסרט השלישי הנצפה ביותר בתולדות ישראל אמנם לא זכה בסופו של דבר בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אולם זכה בשני פרסי גלובוס הזהב.

אפרים קישון היה מועמד פעם נוספת לאוסקר, עם סרטו "השוטר אזולאי", וגם אז לא זכה. מועמדים נוספים ובולטים לפרס היוקרתי לאורך השנים, הם יוסף סידר, עם הסרטים "הערת שוליים" ו"בופור", ומשה מזרחי שהיה מועמד לפרס עם הסרטים "אני אוהב אותך רוזה" ו"הבית ברחוב שלוש". כאמור, פעם אחת זה דווקא הצליח למזרחי, כשזכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר עבור צרפת, כשביים את הסרט "כל החיים לפניו".

טקס פרסי האוסקר, המכונה גם טקס פרסי האקדמיה, נחשב ליוקרתי ביותר בתעשיית הקולנוע. האקדמיה לקולנוע, שמעניקה את הפרס, נוסדה ב-1927, עורכת מידי שנה את הטקס המיוחד להענקת הפרסים בתיאטרון דולבי בלוס אנג'לס.

המקור לשם "אוסקר"

אפרים קישון, היה מועמד פעמיים לפרס (צילום: משה שי, פלאש 90)

הכינוי "אוסקר" ניתן לפרס – כך על פי מילון אוקספורד – על ידי מרגרט ווריק, עובדת באקדמיה לקולנוע, וזאת מאחר והפרס שניתן לזוכים הזכיר לה את דודה אוסקר. העיתונאי סידני סקולסקי, שנכח במקום בשעה שווריק כינתה את הפסלון "אוסקר", דיווח בטור דעה שפרסם על השם החדש של הפרס.

עד לפני כחמש עשרה שנה, טקס פרסי האוסקר היה מתקיים בשלהי מרץ או באפריל, אולם בשל הסמיכות לתקופת החגים, הוחלט להקדים אותו. פעמיים בלבד נדחה הטקס, בפעם הראשונה, ב-1968, הוא נדחה ביומיים בגלל רצח מרתין לותר קינג, ובפעם השנייה, ב-1981, הוא נדחה ביום אחד בשל ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן.

החל משנת 2010 האקדמיה החליטו לאסור נאומי תודה של יותר מ-45 שניות, זאת במטרה שלא להאריך את הטקס יותר מדי, גיא נתיב בהחלט עמד בזה. את נאום הזכייה שלו הלילה, פתח גיא נתיב בעברית: "לילה טוב ישראל, עברתי לכאן לפני חמש שנים מישראל. סבי וסבתי הם ניצולי שואה. את הגזענות שהם חוו בשואה אנחנו רואים בכל מקום גם באמריקה וגם בארה"ב. הסרט הזה הוא על חינוך ועל הרצון ללמד את ילדייך כיצד להתנהג בצורה טובה יותר".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו