מנהיג גדול צריך לדעת מתי לזוז הצידה - סרוגים

מנהיג גדול צריך לדעת מתי לזוז הצידה

מדוע שמו של משה רבנו לא מופיע בפרשת תצווה? כי מנהיג גדול "מייתר" את עצמו. מנהיג גדול דואג לזוז הצידה. ונותן לעם, לאחרים, לתלמידים להביא את עצמם לידי גילוי

מנהיג גדול צריך לדעת מתי לזוז הצידה
  (צילום: שאטרסטוק)

על הפסוק הפותח את הפרשה "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד", נשאלו  שאלות רבות: הציווי שונה מזה שבפרשת תרומה: למה מופיע "ואתה תצוה"? מדרש הגדול שואל:" למה לא נאמר בדיבור ואמירה אלא בצוואה"? וכן בתרומה נאמר: " ויקחו לי תרומה"-  ואילו כאן " ויקחו אליך"?! ושאלות נוספות הדורשות עומק ולימוד .

ננסה לגעת בחלק מהשאלות ואולי ללמוד מעט הארות חינוכיות לחיזוק דרכנו חינוכית.

על השאלה – למה הציווי הוא "ויקחו אליך" שתי תשובות –

1.  הרמב"ן למד:" וטעם 'אליך' שיביאוהו לפניו והוא יראנו אם הוא זך וכתית ראוי" באופן פשוט, צריך "אישור" של משה רבנו ולכן מראים לו את זה. המנהיג הגדול, עסוק גם בפרטים קטנים…

2. המדרש עונה: לא שאני צריך להם, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם. למה? כדי להעלות אתכם בפני כל האומות, שיהיו אומרים ישראל מאירים למי שמאיר לכל. משל לפיקח וסומא ( עוור) שהיו מהלכין אמר הפקח לסומא: בא ואני סומכך והיה הסומא מהלך. כיוון שנכנסו לבית אמר הפקח לסומא: צא והדלק לי את הנר והאיר לי שלא תהא מחזיק לי טובה שליויתיך. לכך אמרתי שתאיר… כיון שבאו לעשות משכן, קרא למשה ואמר לו: " ויקחו אליך שמן זית זך". אמרו ישראל: " כי אתה תאיר נרי", ואתה אומר שנאיר לפניך? אמר להם: בשביל להעלות אתכם, שתאירו לי כשם שהארתי לכם ".

ה"שפת אמת" הסביר את המדרש ונגע בנקודת עומק!

" ואתה תצוה" כו' פירש במדרש כי לא לאורה צריך רק שתאירו לי כו'. כי בודאי הרצון מבני ישראל אשר ימשכו כל הנבראים אחר שורשם בשמים. ועל ידי זה יאירו בעולם כי יש נקודה חיות מאירה בכל נברא. "להעלות נר תמיד", פירוש תמיד הוא בכל דבר ובכל עשיה יהיה רק כדי להיות עליהם להשם יתברך. "מה רב טובך אשר צפנת" (תהילים, ל"א, כ) כו'. פירוש הפשוט אור הצפון הוא תוך מעשה בראשית, שנגנז ונסתר בעולם הזה , כנ"ל. (שפת אמת, פרשת תצוה, תרל"ב).

"להעלות נר תמיד" היא דרישה מתמדת מיהודי לחשוף את הנר, שהוא נקודת החיות האלוקית שגנוזה בכל דבר בעולם. אנחנו צריכים לחיות בתודעה שיש נוכחות אלוקית מתמדת בעולם, ומתוך כך לחפש את אור ה' ורצונו בתוך המציאות הנסתרת של העולם הזה. האמירה של ה"שפת אמת" לוקחת אותנו לחיות מתוך מחשבה וידיעה שהקב"ה מדבר אתנו מתוך המציאות.

3. מהחלק השני של המדרש נוכל ללמוד מהי רגישות נכונה בין ה"גדול" ל"קטן", אם נרצה בין המורה והתלמיד, בין המנהל למוריו. הקב"ה מוצא את הדרך שאנחנו נעשה ונרגיש שאין אנו תלויים בו. הפקח מבקש מהסומא!! צא והדלק לי את הנר! איש גדול לא נותן למי שלידו להרגיש שהוא זקוק לו! זו תורה, זו מנהיגות רגישה. ( מכאן כל מדרגות הצדקה של- מתן בסתר, ועוד) זה מנהיג שדואג כל הזמן, להעצים את התלמיד ולחזק את עולמו ואישיותו.

4. הרב עמיטל לימד את המדרש המתייחס להדגשה "ואתה" שבפסוק השני:

"ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי "

"משל לחכם שנטל קרובתו ועשתה עמו עשר שנים ולא ילדה. אמר לה: בקשי לי אשה. אמר לה: יכול אני ליטול חוץ מרשותך, אלא שהייתי מבקש ענוותנותך.

כך אמר הקב"ה למשה: יכול הייתי לעשות לאחיך כהן גדול חוץ מדעתך, אלא שהייתי מבקש שתהא גדול עליו".

מה עניין גדולתו זו של משה לכאן? מדוע חשוב להדגיש כי משה גדול מאהרן דווקא בעת מינויו של אהרן לכוהן גדול? משה רבנו הוא עמוד התורה, ועבודת המקדש היא המקום של עבודת הרגש.

לאורך ההיסטוריה היו ניסיונות שונים לוותר על לימוד התורה ולעבוד את ה' באמצעות החוויה בלבד. העדרה של תחושת הדבקות הביאה אנשים להקטין ממעלת התורה. נראה שבדיוק נגד תפיסות מעין אלו מבקש המדרש לצאת: "ואתה הקרב אליך" – "שהייתי מבקש שתהא גדול עליו"! דווקא בעת מינויו של אהרן לכהונה גדולה מדגיש הקב"ה כי משה רבנו, שעל ידו ניתנה תורה לישראל, גדול הימנו – כי תלמוד התורה גדול מעבודת המקדש וכי הקשר שהוא נותן עם הקב"ה עמוק הרבה יותר. עבודת ה' בשכל גדולה מעבודתו באמצעות הרגש וקודמת לה, ולכן משה הוא שמינה את אהרן.

זה גם עניינה של פרשת הדלקת הנרות בין הציוויים על עשיית המשכן וכליו. נרות המנורה מסמלים את אור התורה. על כן קבע כאן הכתוב את הציווי על הדלקת הנרות, ללמד שאין סתירה בין עבודת ה' בלימוד תורה לבין עבודתו במקדש: המנורה נמצאת בתוך בית המקדש – אפשר לשלב את שתי הדרכים של עבודת ה'. ברם, אף כאן מדגיש הכתוב – "ואתה תצוה": תמיד יש לזכור כי התורה היא היא הדרך הראשונית והעיקרית להתקשר עם הקב"ה, ואסור להפוך את היוצרות ולראות את עיקרה של עבודת ה' בעבודה הרגשית-חווייתית.

הדברים מתאימים להארה נפלאה של הרב יורם זצ"ל ע"פ ה'אור החיים הקדוש'. " וזהו הפירוש: ' ואתה תצוה את בני ישראל', כלומר, 'אתה' משה רבנו- 'תצוה'- ותחבר אליך ( 'תצוה' מלשון צוותא וחיבור) את בני ישראל, ותוציא אותם מהגלות האחרונה אל הגאולה השלימה, בזכות: ' ויקחו אליך שמן זית זך…' לימוד תורה שנקי וזך וכול כולו לשם שמים. "

5. אי אפשר להיכנס לשבת תצווה, מי שעוסק בהוראה ללא הארתו המפורסמת והחשובה של הרש"ר הירש:".. מצוה להדליק עד שתהא השלהבת עולה מאליה" ( שבת כא). הווה אומר: תפקיד מלמד התורה הוא לעשות את עצמו מיותר!" איזו הגדרה נפלאה. התלמיד צריך לגלות את כוחותיו, כל החידושים של החינוך במשפט אחד… "לומד עצמאי… המורה כמנחה ולא רק כמעביר ידע.. יש לכל תלמיד סגולות… " ועוד ועוד

 ואולי, זו יכולה להיות תשובה נוספת לשאלה, מדוע שמו של משה רבנו (השבוע  יום לידתו ופטירתו) לא מופיע בפרשת תצוה ( הפרשה היחידה, כידוע). מנהיג גדול "מייתר" את עצמו! מנהיג גדול דואג לזוז הצידה. ונותן לעם, לאחרים, לתלמידים להביא את עצמם לידי גילוי. "שתהא שלהבת עולה מאליה" וה"אני" לא צריך להיות מוזכר…

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מאמר שמאלני תבוסתני
זוז אתה | 15-02-2019 10:55
ביבי מלך ישראל לעולם ועד