האם ראוי שאדם דתי יצביע לבני גנץ?

(צילום: פלאש90; תמונה קטנה: נצח ישראל)

שאל אותי יהודי שומר תורה ומצוות משכים ומעריב לבית הכנסת וקובע עתים לתורה, את השאלה התמימה הבאה: כב' הרב, לאור הנאום המרשים של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, התרשמתי מיושרו וממשנתו הסדורה. האם ראוי להצביע עבורו בבחירות המשמשות ובאות?

תשובה: ראשית לכל דבר בכל היושר, עדיין לא הגענו לשלב שבו המערכת הפוליטית התייצבה. עדיין אנחנו נמצאים בשלב של תוהו ובוהו ורק כשנגיע לבראשית ברא אלוהים את המערכת הפוליטית נוכל לדעת מי ומי ההולכים ולומר דבר ברור.

עוד לא הגענו בימים האלה בכלל לשלב שבו הבוחר הישראלי יכול לבוא לומר אני יודע למי אני מצביע. אפילו אישתי שאלה אותי, ואמרתי לה שאני באמת עוד לא יודע. אפילו בקרב המפלגות הדתיות והחרדיות, עדיין יש בבחינת 'בונה עולמות וסותרן'. נבנים עולמות ונסתרים. עד שתהיה התייצבות של המערכת הפוליטית לא נדע להשיב. אבל כן נדע לומר כללים מנחים:

צריך להצביע למפלגות שמחוייבות לשמירה על הדת

יהודי דתי חייב להצביע בשביל מפלגות דתיות חרדיות. צריך לזכור שבעוונותינו המרובים, ענייני הדת נדחקים לקרן זווית. מתכרסמים והולכים. ובנסיבות הפוליטיות בישראל אנחנו חייבים להצביע למפלגות דתיות, כי עניינם הוא שמירת העניינים הדתיים. למרות שיש לנו הרבה תסכולים ואכזבות מהמסגרות הפוליטיות הדתיות והחרדיות, עדיין אף אחד לא ישמור על ענייני הדת כפי שהם שומרות יחסית. לכן, לנו כיהודים דתיים יש מחוייבות לענייני וערכי הדת, לא למפלגות הדתיות אלא למי שישמור על ענייני הדת.

דמוקרט אמיתי מושפע מהתוכן ולא ממצגי שווא

דבר נוסף חשוב מאוד שעולה משאלתו של השואל: אנו נמצאים בעידן מאוד מביש שמזלזלים בהיגיון ובשכל הישר של בני אדם. אין אני מכיר את הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ מי אני ומה אני כדי להתייחס לעברו הצבאי, לתרומתו הכבירה לבטחון ישראל. אבל דבר אחד ברור מעל לכל ספק, אנחנו נמצאים בעידן שבו יחצ"נים ותקשורת מנסים להשפיע על הציבור לא ברמה ההגיונית, השקולה, העניינית, הפרגמטית, אלא להציג, נסיך, חתיך, חתן, הופעה עם צבעים ותפאורה אדירה. הוא אומר משנה שיש בה הכל מכל כל, עריבה כמעט לכל אוזן. אבל, אין יודעים איך יוציא לפועל את הדברים הללו. והרי בשביל לדעת איך יוצא את הדברים האלה מן הכוח אל הפועל, היו אמורים לשלוח אותו לראיונות שישאלו אותו אחת לאחת למצוא חשבון מכל מה שהוא אמר כיצד מתכנן הוא להוציא לפעול את הדברים. ולעינינו אנו רואים שוב התנהלות שיש בה זלזול באינטליגנציה של הציבור, לא בגללו באופן אישי ח"ו, אלא בגלל היח"צנים שלו.

במקום שהוא יתראיין, הדוברים שלו הולכים ומתראיינים. והם אמנים, בעלי מקצוע, מנסים להציג פיגורה, מין 'דמות על', שהציבור רוצה אותה על מנת למשוך קולות. ולצורך כך הם בונים את הפיגורה הזו, בתכנים, בהופעה. אבל זו גניבת דעת, כי אנו לא בוחרים בדוברים, אנו לא בוחרים בתפאורה, ולא בהצגות, אנו אמורים לבחור במשהו ממשי. ולכן באמת, השאלה של השואל היא שאלה של תמים וישר דרך שזה מרשים באמת. ואז הוא אומר, אולי בואו נצביע לו, הוא מושפע מהתפאורה ולא מהתוכן הפנימי של הדברים.

קל מאוד להגיד דתיים ולא דתיים צריכים ללכת ביחד. אבל אם יש דברים שהם מקוממים את הדתיים או על כל פנים פוגעים בעיקרים דתיים ואם הוא דוגל בהם אז איך ישבו דתיים ולא דתיים? זה רק דוגמא אחת, אבל יש עוד הרבה דוגמאות, לאו דווקא מהעניין הדתי אלא מעניינים אחרים. מה יהיה אם לא נשיג פרטנר לשלום? מה אז התוכנית? האם נחזור להתנתקות מהדורה שנייה, כמו בגוש קטיף? או שמא יש תוכנית אחרת? צריכים לשמוע.

מערכת של דוברות ויחצ"נים זו לא דמוקרטיה

אני תמה מאוד שלזה קוראים 'דמוקרטיה נאורה', 'מתקדמת'. והרי מה היא דמוקרטיה אמיתית? שהעם בוחר מתוך שיקול דעת אמיתי. אבל אם יש מעורבות מסיבית של דוברות ויחצ"נים ותקשורת שהם מושכים את הבוחר לכיוונים שונים בגלל התפאורה וההצגה זה כבר לא דמוקרטיה נאורה. זה אפילו לא מיני דמוקרטיה, זה צבע של דמוקרטיה, מסכה של דמוקרטיה, ובזה צריך מאוד להיזהר. דמוקרטיה אמיתית – כן, אבל מסכה של דמוקרטיה, משחק של דמוקרטיה בוודאי ובוודאי שלא.

לעניות דעתי, כל עוד המערכת הפוליטית לא התייצבה, וכל עוד בני גנץ לא התייצב ברבים וישיב לשאלות פרטניות ענייניות מעשיות על סוגיות ברמה המדינית, ברמה הפוליטית, ברמה הלאומית, בציביון הדתי במדינת ישראל, לא ניתן בכלל להעריך למי ראוי להצביע. נוכל כן לומר, אל נהיה פתיים אשר הולכים אחר תפאורות, אלא צריכים לשמוע דברים ברורים, סדורים, אשר מתייחסים ברמה המעשית של כל העניינים, ואז ניתן להכריע. זו הדרך העולה בית אל.