הגענו לרגע האמת בבחירת הנשים לרשימת הבית היהודי. ביום שני יבחרו חברי המרכז מתוך 14 מתמודדים, בהם חמש נשים, את הנציגים לכנסת. כל בוחר יבחר שלושה שמות, שיקבלו כל אחד נקודה.

בסוף הערב ישובצו הנבחרים לפי סדר בחירתם. לנשים שמורים מקומות 3,6,9, אם לא הגיעו בכוחות עצמן, הן "יוקפצו" למקומות אלו. אלא שבשל פסילת ההסתייגויות שהוגשו למרכז, נבחרה בסופו של דבר ההצעה שאומרת שאם אישה לא תגיע בכוחות עצמה לאחד משלושת המקומות הראשונים, ועדת האיתור היא זו שתמנה אישה.

הבעיה מתחילה בכך שהועדה לא מחוייבת להציב במקום השלישי מישהי מהמתמודדות. כך יוצא מצב אבסורדי, שמי שהחליטה להתמודד, להתאמץ ולשכנע חברי מרכז, עשויה למצוא את עצמה במקום לא ריאלי ברשימה, בעוד אחרת, שלא טרחה להתמודד, תקבל את המינוי על מגש של כסף.

הועדה יכולה למנות אישה

באופן תיאורטי, יתכן אפילו מצב שאישה הגיעה למקום רביעי בכוחות עצמה, ואולי רק קול אחד הפריד בינה לבין המקום השלישי, ועדיין הועדה יכולה למנות את האישה הנבחרת על ידה, ולא על ידי חברי המרכז.

עוד נקודה למחשבה היא, שברגע שנודע שכך תיבחר האישה, ועקב כך שיש אפשרות בחירה רק לשלושה מתוך 14 מתמודדים, יש כאלו שאומרים: אישה ממילא תיכנס, אז לא "אבזבז" אחד מהבחירות שלי על אישה. מעבר לניראות הבעייתית שמצטיירת, שהמרכז כביכול לא תומך באישה, הרעיון של שריון אישה, בגלל החשיבות בגיוון ובדרישת הזמן לשוויון, מתפספס.

שריון אישה חשוב

נקבל מיעוט קולות לנשים ונקבל אישה שאולי אין לה שום תמיכה במרכז, אבל הועדה בחרה בה. לכן אני קוראת לכל חברי המרכז, בחרו אישה בין המועמדים שלכם. קחו את ההחלטה לידיכם, ולא נקבל "הצנחה" של הועדה. ולועדה אני קוראת, שבצו את האישה שקיבלה את מירב קולות המרכז, למקום השמור לאישה.

יחד עם זאת אני רוצה לומר תודה מעומק הלב לחברי הועדה שמקדישים שעות וימים לעבודת הקודש של הרכבת הרשימה. מאמינה שבסופו של דבר נציג נבחרת מנצחת ומעולה.

יעל בן ישר מתמודדות על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת.