אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"המדינה מתנערת מהכרתו של ינון כחלל פעולות איבה"

שש שנים מחכים הוריו של ינון לבנון ז"ל להכרה בבנם כחלל פעולות איבה, וגם לאחר בקשה לעיון חוזר במשרד הביטחון לאור ממצאים חדשים: "לא יתכן שאף אחד לא לוקח אחריות"

המאבק של הוריו של ינון: הכירו בו כחלל פעולות איבה
  ינון לבנון ז"ל. צילום מסך

כמעט לפני 6 שנים נהרג ינון לבנון ז"ל בפעילות ביטחונית, והמדינה עדיין אינה מכירה בו כחלל פעולות איבה: "לא ייתכן שאף אחד לא לוקח אחריות".

המסע של הוריו ממשיך גם אחרי ממצאים חדשים שנשלחו למשרד הביטחון לעיון חוזר בהם הם מוכיחים שינון ז"ל נהרג עקב פעילות ביטחונית שקרתה באיזור באותו יום, 13.02.2013, לפני כמעט 6 שנים.

הסוגיה אינה רק משפטית, אלא באחריותה של המדינה להכרת בנפגעים מפעילות ביטחונית בלי לתת להורים שכולים להמתין שנים.

ינון ז"ל היה השני מתוך 12 ילדים, נולד וגדל בסוסיא, וגם מצא את מותו שם, בוגר הישיבה התיכונית כינור דוד ואחרי זה למד בחומש: "ינון היה בנאי גאה, יהודי שבונה את הארץ. נגן ומוזיקלי מאוד מאוד", מספר אביו חיים, "היה מאוד קשור לארץ ישראל, לב של זהב, כל החברים מספרים לנו כמה שהוא עזר וכמה שהוא תמך והקשיב. זה ינון".

"במשטרה אמרו לנו: זה לא אנחנו זה משרד הביטחון, משרד הביטחון אמר לנו: זה לא אנחנו זה המשטרה. לא יתכן שאף אחד לא לוקח אחריות. מי שקורא את לשון החוק וקורא את המציאות שבה ינון נהרג, גם בלי להיות עו"ד מפולפל זה נכנס לקטגוריות של נפגעי פעולות איבה".

צילום מסך

האם ינון ז"ל נהרג כתוצאה מתאונת דרכים או מפעולות איבה?

ביום ראשון, ראש חודש אדר תשע"ג, חזר ינון מהמכללה בה למד בדרך לבקר את אחיו ביישוב כרמים. ינון היה לבדו ברכב ונהג ברכבו של אחיו. כמה מטרים אחרי גשר מיתר נכנס בו בעוצמה רכב מאזדה אשר ברכבו היו 4 שב"חים שנמלט מניידת משטרה שפעלה נגד מבריחי שב"חים באותו יום.

רכבו של ינון ז"ל התהפך ועלה באש כאשר הוא בתוכו.

המפגע, מבריח השב"חים, נסע במהירות גבוהה כיוון שביקש להימלט מהזירה מהר ככל האפשר, עקב פעילות שביצעה המשטרה ללכידת שב"חים אשר בוצעה באותו יום. הנהג המפגע חצה קו הפרדה רצוף והחל לעקוף שיירה של כלי רכב שנסעו לפניו כשהוא נוסע במהירות של 160 קמ"ש.

הנהג המפגע חלף על פני צומת כרמים כשהוא נוהג בנתיב הנגדי אשר לא היה פנוי ונסעה בו ניידת משטרתית. נהג הניידת הצליח ברגע האחרון לבלום ולהסיט את את ניידת המשטרה לשוליים הימניים. אולם לאחר שהנהג המפגע עבר את הניידת, כאשר הוא עדיין בנתיב הנגדי, הגיע מולו רכבו של ינון שברגע שהבחין ברכב המתקרב אליו, ניסה למנוע את ההתנגשות החזיתית והסיט את רכבו ימינה לכיוון השוליים, אולם גם הנהג המפגע הסיט את רכבו ושני כלי הרכב התנגשו חזיתית.

מעוצמת ההתנגשות נהדף רכבו של ינון ז"ל אחורה, הסתובב, ירד לתעלה, התהפך, ואז נדלק ונשרף כליל כאשר הוא בתוכו, ומצא את מותו כתוצאה מהתאונה.

לאור הנתונים דחה משרד הביטחון את תביעת ההורים להכרת בבנם, ינון, כנפגע פעולות איבה. הסיבה: לא מדובר בפגיעת איבה כמשמעה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אלא באירוע פלילי – תאונת דרכים.

ממצאים חדשים לאור לשון החוק

לפי דיווחי המשטרה, באותו היום קיימה המשטרה מבצע ללכידת שב"חים. הסיבה ללכידת שב"חים והחשיבות לכך הן כחלק מפעילות נגד ארגוני טרור – לפי נתוני שירות הביטחון הכללי השב"חים משמשים את ארגוני הטרור לאסוף מידע ובסיוע החדרת מפגעים, קליטתם והובלתם למקום הפיגוע.

פעילותה של המשטרה לאכיפה מוגברת ללכידת שב"חים בקו התפר, היא, לאור זאת, פעילות בעלת היבט ביטחוני מובהק של מניעת טרור וסיכולו, ופעמים רבות הפעילות המשטרתית מתבצעת בתיאום או בשיתוף פעולה עם השב"כ או בעקבות מידע מודיעיני שנמסר על ידי השב"כ למשטרה.

הנהג המפגע, שזיהה את אכיפת המשטרה ללכידת השב"חים נמלט מהזירה במהירות גבוהה ומסוכנת. כך לדברי אחד מהשב"חים שהוסעו על ידי המפגע ביום האירוע: "אני חושב כשהשוטרים ראו את הרכב שלנו הם הבינו שיש שב"חים באוטו והנהג שלנו נבהל מזה, שם גז ונסע…כדי לברוח מהמשטרה".

בלי שום פלפול משפטי העובדות מצביעות על כך שבגלל ההיבט הביטחוני של אכיפת המשטרה ללכידת שב"חים, נמלט המפגע בנסיעה מהירה ועקיפה מסוכנת שהובילו בשגגה למותו של ינון ז"ל.

האם יש היבט משפטי לחלל פעולות איבה בדרך כזו? האם תאונת פגיעה שאירעה בשגגה בנסיבות בהן היה מקום לחשש כי תבוצע פעולת איבה, יש בה כדי להכיר בחלל כנפגע פעולות איבה?

לכאורה, אזרחים נפגעי וחללי פעולות איבה, נפצעו או נהרגו עקב טרור. אולם החוק מבהיר שגם אזרח שנפגע מכדור תועה במהלך פעילות ביטחונית – גם הוא מוכר כנפגע או חלל פעולות איבה – במקום בו היה חשש סביר לפעולת איבה.

מהי לשון החוק? סעיף 1(2) לחוק נפגעי פעולות איבה קובע כך: "פגיעה בשוגג בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה". בדברי ההסבר לחוק נכתב כך: "פגיעת איבה, שלוש פנים לה: פגיעה מפעולות איבה של כוחות אויב, פגיעה בשגגה עקב פעולות איבה של כוחות אויב או בשעת חשש לה".

הרי שלשון החוק מורה שפגיעה מפעולות איבה עלולה להגיע גם בפגיעה בשגגה או בשעת חשש לה.

האם ינון ז"ל היה מת מתאונת הדרכים אם לא הייתה פעולת אכיפה של שב"חים? האם המפגע היה מסתכן בנהיגה גבוהה ומסוכנת בנתיב נגדי תוך חציית קו הפרדה אם לא הייתה פעילות ביטחונית?

משרד הביטחון עדיין מעכב את החלטתו

עו"ד אורי ציפורי, המלווה את התיק, שלח למשרד הביטחון כבר ב-14.8 בקשה לעיון חוזר לאור הממצאים החדשים בהם מוכח שהייתה פעילות משטרתית מוגברת לאכיפת מבריחי שב"חים, ושלא ניתן להתעלם מההיבט הביטחוני של אותה פעולה.

"אין זה נכון לסכם את רצף האירועים, שהוביל למותו של המנוח, כתאונת דרכים גרידא", כותב עו"ד ציפורי, "מדובר בתאונה שנגרמה על ידי מבריח שב"חים בן מיעוטים, אשר פעל בניגוד לדין כיד להכניס שב"חים בעלי פוטנציאל לביצוע פח"ע אל תוך תחומי המדינה, ואשר תוך ניסיונו להימלט מזירת האירוע, לאחר שהבחין בנוכחותה המוגברת של המשטרה שפעלה באזור לשם סיכול ומניעת טרור, סטה לנתיב הנגדי והתנגש בעוצמה במנוח".

"מותו של ינון ז"ל בדמי ימיו, בגיל 28 שנים תשעה חודשים ו-11 ימים, הווה מכה קשה וכואבת עבור המשפחה. הנסיבות בהן מצא ינון את מותו, מקוממות, מיותרות ומצערות. על הקושי הכרוך ממילא במוות ובאבדן, נוסף במקרה זה גם כעס ותסכול של ההורים לאחר שנתקלו באטימות ו/או רשלנות מצד גורמי המדינה השונים, אשר חרף הנסיבות הייחודיות של האירוע התעקשו להגדירו כתאונת דרכים גרידא".

"חוסר נכונותה של המדינה להכיר בקשר שבין פעילות אכיפה משטרתית, שתכליתה סיכול ומניעת טרור, לבין התאונה, גרם, וממשיך לגרום, סבל וצער רב למשפחה, וזאת ללא כל הצדקה".

חיים לבנון, אביו של ינון ז"ל, אומר לסרוגים כי הצער שלו כפול: "קודם כל כי את ינון אי אפשר להחזיר. שנית כי אנחנו פגועים מהמדינה שלא נתנה לינון את ההכרה שהוא נפגע פעולות איבה. המדינה מתנערת מהמצב הביטחני, המדינה מתנערת מהנהיגה המטורפת של המפגע שברח מהאיזור שהבריח שב"חים, לא ייתכן ולא מתקבל על הדעת שהמדינה לא תכיר בזה. זה החוק. היא מחוייבת".

על הפנייה לעיון חוזר בשנית, אומר אביו של ינון ז"ל כי הפנייה הראשונה נעשתה בתקופה מאוד קרובה לזמן מותו זמן קצר לאחר שקמו מהשבעה: "פנו אליו מהביטוח הלאומי להגיש בקשה, לא הבנו יותר מדי, נתנו להם מכתב שקיבלנו מהמשטרה והם סירבו. כבר אז הם יכלו להכין בינון, כל הנתונים שיש לנו היום – היום כבר אז, שום דבר לא השתנה: אותו מבריח שב"חים, אותו יום אכיפה מוגבר היה מאז ומתמיד. המצב היחיד שהשתנה זה שיש לנו יותר כוחות להגיש את הבקשה ולעבור את כל שבעת מדורי הגיהנם האלו".

"במשטרה אמרו לנו: זה לא אנחנו זה משרד הביטחון, משרד הביטחון אמר לנו: זה לא אנחנו זה המשטרה. לא יתכן שאף אחד לא לוקח אחריות. מי שקורא את לשון החוק וקורא את המציאות שבה ינון נהרג, גם בלי להיות עו"ד מפולפל זה נכנס לקטגוריות של נפגעי פעולות איבה".

שלושה וחצי חודשים לאחר הגשת העיון החוזר, משרד הביטחון עדיין מעכב את תשובתו, הן לחיוב והן לשלילה. הוריו של ינון ז"ל מקווים לסיום המסע למאבק בהכרתו בחלל פעולת איבה.

ממשרד הביטחון נמסר לסרוגים: "הבקשה להכרה במנוח כנפגע פעולת איבה מצויה בבחינה בפני הרשות המאשרת במשרד הביטחון. החלטה תינתן בהתאם לדין".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
ינון לבנון
יצחק | 06-01-2019 15:33
ברור. לכל דעת שמדובר בפעילות איבה .ברצח. או. הריגה. בזדון . כמה חבל שהמערכות איטיות .וחסרות מידת. המדק הפדוט
2
וודאי שינון נפגע טרור.
יפה יוסף | 06-01-2019 18:59
האם בגלל שהמשטרה מעורבת בתאונה מנסים להתחמק מהקביעה לתת לינון הכרת פגוע טרור? אפשר לעשות לפחות חצי משפט צודק ולהכיר בינון כפגוע איבה ולסיים כך בעזרת הד'.
3
ינון הי"ד הוא ללא ספק נפגע טרור.
יהודי מאמין | 09-01-2019 22:10
המעט שיכלה המדינה לעשות כדי להקל על כאבם של ההורים ששכלו את בנם, כתוצאה ישירה ולא מעורערת של פעולה בטחונית- הוא להכירם כנפגעים. אבל אנחנו מזמן איבדנו אמון והפסקנו לתלות תקוותנו בממסד... מי יתן ותזכה המשפחה וכל עם ישראל להתנחם בבנין ירושלים.