"מה השם?" שאל המלאך בכניסה.

– "קידוש השם". ענה הפעוט.

– "אני רציני". אמר המלאך. "מה השם?"

– "קידוש השם הוא שמי. פשוט כך". התעקש הפעוט.

– "קידוש השם?" תמה המלאך "מדוע שהורים יקראו כך לילדם?"

– "לא הוריי קראו לי כך" ענה הפעוט.

"הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו קרא לי כך"

– "הקדוש ברוך הוא?" נדהם המלאך.

"מדוע"?

– "הקדוש ברוך הוא קרא לי. אז באתי" והמשיך אז הפעוט יפה העינים את סיפורו:

– "את נשמתי לקח הקב"ה מיצחק אבינו.'אני צריך נשמה לעולה תמימה' אמר הקב"ה ליצחק אבינו ע"ה.

ויצחק פשט צווארו כמו אז, ואמר: 'רבונו של עולם, אם גזירה היא מלפניך, הרי אנחנו לפניך'. וידום.

באותה שעה נטל הקב"ה את הנשמה היקרה ושתלה בגופי הקטן. ובטרם הספיקו הוריי הצדיקים לקרוא לי בשם, כבר הקדימם הקב"ה ואמר: 'העלהו שם לעולה'…ועליתי…

ובדרכי לכאן אמר לי בורא עולם: "קידוש השם ברוך הבא".

אז קרא המלאך לאליהו הנביא ויאמר: "מלאך הברית הרי שלך לפניך".ויבא אליהו ויאמר: "ברוך הבא עלם חמודות שלא טעם טעם חטא.

עולה תמימה אתה לכל העם. בדמייך חיי, בדמייך חיי עם ישראל לעדי עד,עמיעד ישראל בן עמיחי ישי ושירה יעל יהיה שמך מעתה ועד עולם"

…ויבך אליהו,ויבך המלאך,ויבך כל העם עמו.