בישראל 2012 שווה להיות בטלן.

במשך עשרות שנים החרימו החרדים את האקדמיה וכעת עושה המדינה מאמצים מיוחדים כדי להכניס אותם בכח למעגל העבודה.

בשבוע שעבר, אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) והועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה על תקציב מיוחד שיופנה להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות, או במילים אחרות חרדים וערבים.

על ההסכם חתמו שר החינוך גדעון סער, וראש הות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג (שמוכר לציבור מהדו"ח שחיבר בעקבות המחאה החברתית בקיץ האחרון), כחלק מהרפורמות האחרונות במוסדות להשכלה גבוהה.

במסגרת התוכנית, תעודד המל"ג את המוסדות האקדמיים השונים להקים מסגרות אקדמיות המותאמות לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית, אשר יתמקדו במקצועות יישומים ויתפרסו בהתאם לריכוזי אוכלוסייה חרדיים. במקביל, יחוזקו המסגרות הקיימות כיום (בירושלים ובבני ברק) ותועלה רמתם האקדמית.

לצורך התוכנית הקצה משרד האוצר 180 מיליון ש"ח לחמש השנים הקרובות שיוקצו למוסדות שיפעלו למען מטרה זו.

משמעות ההחלטה, במלים אחרות היא העדפה ותקצוב מוסדות אקדמיים חרדיים. מה עם מוסדות אקדמיים ציונים דתיים? אלה יאלצו להמשיך ולהלחם על תקציבים במל"ג.

האפליה בולטת יותר היא כשבוחנים את המאפיינים של הסטודנטים שיבואו לאותם מוסדות. בעוד במוסדות החרדיים, יתקבלו סטודנטים שלא שירתו בצבא או בשירות לאומי, ויקבלו, על פי רוב, מלגה בגובה שכר הלימוד, ואולי גם מלגת קיום מלאה או חלקית (כפי שקורה היום).

במוסדות הדתיים, כדוגמת המכללות לחינוך ולהוראה או המכונים להנדסה, ייאלצו הסטודנטים לשלם שכר לימוד מלא, ולממן בעצמם את הקיום, על אף שרובם המכריע, אם לא כולם, שירתו שירות צבאי או לאומי.

בסך הכל מה ההבדל הגדול בין בוגר ישיבת הסדר לבין בחור ישיבה חרדי? הצרכים של שניהם זהים פחות או יותר (אווירה דתית, הפרדה חלקית או מלאה, התחשבות בחגים ובמועדי ישראל וכו'), אז למה לחרדי מגיע תקצוב גדול באופן משמעותי?

לומדים על חשבון השירות לאומי

חשבתם שזה הכל, אז הנה עוד הפתעה, לפני מספר שבועות, הודיעה מנהלת השירות הלאומי-אזרחי, כי תאפשר ל1,800 חרדים המשרתים בשירות הלאומי אזרחי, ללמוד במכינות קדם אקדמיות, במהלך שנת התנדבותם.

במסגרת התוכנית יערכו למתנדבים קורסים באנגלית, מתמטיקה ומחשבים ויתקיימו הכשרות למתנדבים בשני מסלולים, מכינה ללימודים גבוהים והכשרה מקצועית במגוון מקצועות.

ומי ישלם על הלימודים? משרד החינוך יממן את התוכנית באופן מלא.

ומה עם אלפני הבנות הדתיות שמתנדבות במשך עשרות השנים האחרונות ואינן יכולות ללמוד לימודים אקדמיים במהלך השירות שלהן? במנהלת השירות הלאומי-אזרחי אמרו כי יבחנו בעתיד להרחיב את התוכנית גם לבנות דתיות.

בשירות הלאומי הסבירו את ההטבה לטובת החרדים בכך שמדובר באנשים מבוגרים יותר שמתנדבים פחות שעות בשבוע: "בניגוד לשירות הלאומי, בשירות האזרחי משרתים בחורים בגילאים יותר מבוגרים, שרובם המכריע הינם נשואים ובעלי משפחות. שוני נוסף – בשירות האזרחי קיים מסלול שירות מפוצל של 20 שעות שבועיות שבו יש למשרתים הרבה זמן פנוי מעבר לשעות השירות."

"לאור זאת התירו למשרתים בשירות האזרחי לעבוד או ללמוד, כמובן שלאחר שעות השירות." אומרת אושרית פרש, דוברת מנהל השירות האזרחי לאומי.

במילים אחרות, לא רק שההתנדבות של סטודנט חרדי היא פחות מחצי ממה שעושה בת שירות לאומי הוא גם מקבל את האפשרות ללמוד תוך כדי, לימודים קדם אקדמיים.

אז למה בכלל לעשות צבא?

הציבור החרדי זקוק לחיזוק

ח״כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, לא רואה אפליה בהעדפת החרדים: ״הציבור החרדי זקוק לחיזוק ביכולתו להשתלב בלימודים האקדמאיים ולאחר מכן בשוק העבודה."

"אין פה עניין של אפליה בין מי ששירת בצבא לבין מי שלא מאחר והצלחת הציבור החרדי להשתלב בשוק העבודה צריכה להיות אינטרס כולל של כלל החברה, שהרי הדבר יחזק את הכלכלה בישראל ויסייע לאחר מכן לכלל הציבור לקבל הטבות כלכליות אחרות שיקלו עליהם״.

גם ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) רואה את האפלייה המתקנת בעין יפה: "סגנון החיים החרדי מחייב את המדינה למצוא ולהמציא מסלולים מקוצרים ועוקפים בתחומי השירות הצבאי, הלימודים הגבוהים ושוק התעסוקה, אבל למרות אי השוויון שבכך, התועלת בכל המסלולים הללו גדולה על הנזק."

"באופן כללי, הנגשת השכלה אקדמית לחרדים תביא ברכה לחרדים ולמדינה, ואני תומך במסלולים אלה."

"צריך רק לקוות שהחרדים יווכחו לדעת כי אפשר וצריך לשלב בין חיים חרדים להשכלה כללית ולפרנסה בכבוד, ובמקום להסתגר ולהרגיש מקופחים כל הזמן, יעשו שימוש נבון באמצעים שהמדינה מעמידה לרשותם.", אומר אורבך.

לעומתם ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) מברך על ההחלטה אך יחד עם זאת דורש להשוות את התנאים בין החרדים  לשאר האוכלוסיות: "כל הטבה כספית והקלות אקדמיות לסטודנטים החרדים חייבת לחול על כלל הסטודנטים בכלל ועל הסטודנטים הדתיים בפרט.", אומר אורלב ל'סרוגים'.

"לא עולה על הדעת להפלות לרעה את הסטודנטים הדתיים רק בגלל שהם שירתו בצה"ל או שירות לאומי ומשתלבים בחברה הישראלית באופן טבעי".

ח"כ אורלב הוסיף ואמר כי בתוכנית  זו של עידוד ההנגשה יהיה צורך גם להתאים מסגרות אקדמיות מיוחדות לבוגרי הישיבות הציוניות הגבוהות המעוניינים בכך. הזכות למסגרות מיוחדות המתאימות לאורך החיים לא יכולה להיות זכות בלעדית רק של הציבור החרדי.

בינתיים, הציבור החרדי מוכיח כי הבטלנות משתלמת. במדינת ישראל 2012, מי שלא עושה צבא ולא מעוניין לעבוד, צריך רק לחכות כדי שהממשלה תרד על ארבע ותתחנן בפניו שיסכים ללמוד לימודים אקדמיים, במימון מלא.