האירועים האחרונים ביו"ש ובצה"ל הוציאו את הרב אלי סדן משתיקתו.

במאמר ארוך שיחול בבתי הכנסת בשבת, תחת הכותרת 'קריאת כיוון לציונות הדתית' פורש הרב סדן, ראש המכינה הישיבתית בעלי, את משנתה של הציונות הדתית בכל הקשור לשאלות ביחס לדמוקרטיה, ליחסי דתיים חילונים ולהשתלבות הדתיים בצבא.

בתחילת המאמר מפרט הרב סדן את הנחות היסוד שלו ביחס למדינה, השאובות מכתביו של הרב קוק.

המאמר נפתח במשפט "הקמתה של מדינת ישראל היא האירוע החשוב והמשמעותי ביותר בהיסטוריה של עמנו מזה 2000 שנה" כשבהמשך הוא מפרט כי צריך לראות את המדינה בתור "ראשית צמיחת גאולתנו" כפי שקבעה הרבנות הראשית בתפילה לשלום המדינה.

"לצערי, יש בתוכנו אנשים שאיבדו את אמונם במדינה, ויש מניינים שהפסיקו לומר תפילה  שלום המדינה, ונכחתי אפילו במניין שייסד תפילה מיוחדת "להפיל את מלכות הרשע"." כותב הרב.

"אין בזה חדש! העולם החרדי אינו מתפלל לשלום המדינה כבר שנים רבות. אבל אנשים ששנים רבות אמרו תפילה לשלום המדינה (למרות כל מה שהיה במדינה והיה מנוגד לתורה בתחום החינוך, תרבות, צניעות, משפט וכיו"ב), ורק ברגע שזה סותר את עמדתם בנושא ארץ ישראל — אז הם מתייאשים – זו תמיהה גדולה בעיני."

על שיטת הממשל בישראל, שנטען עליה כי היא סותרת את התורה המדברת על מלך, אומר הרב כי יש מן הפוסקים האומרים כי השלטון בישראל צריך להתבסס על הסכמת העם, אך גם מעבר לזה: "מבלי הסכמה לממשל בדרך הדמוקרטיה — אין שום אפשרות לקיים כיום מדינה יהודית בארץ ישראל".

הרב מוסיף כי רק בהליכה משותפת של כל חלקי עם ישראל תבוא הגאולה, ומציין כי בהקמת המדינה שיתפו פעולה זרמים קומוניסטים עם חרדים דתיים עם חילונים, סוציאליסטיים עם רביזיוניסטים. "נס הניסים הזה של ההליכה המשותפת להקמת מדינת היהודים, אינו יכול להתקיים אלא על ידי השיטה הדמוקרטית."

נוער הגבעות מסוכן יותר משלום עכשיו

לאחר פרק היסודות, עובר הרב לדון על אירועים אקטואליים, כנגזרת לתפיסת עולמה של הציונות הדתית.

על אנשי 'תג מחיר' אומר הרב: "אלו בעצם אנרכיסטים שפרקו מעל עצמם את עול המדינה והשותפות בה, בעצם העובדה שהם מנהלים מדיניות ביטחונית עצמאית שלא על דעת מוסדות המדינה, ומבואר לעיל שזהו אסון."

גם שימוש באלימות נגד חיילי צה"ל זוכה אצלו לגינויים חריפים: "להיאבק באלימות מול חיילי צה"ל זוהי זוועה, וצריך לעשות כל מה שאפשר כדי לשרש נגע זה מתוכנו… הערבים, וגם חלק מהשמאל הקיצוני, מאוד מאוד שמחים על עימותים אלו".

"כל הדיבורים "גבוהה גבוהה", כאילו האמיצים שיש להם אומץ לעמוד בכוח מול הצבא הם מצילי ההתיישבות, לעומת ה"ממלכתיים" שהם נכנעים ומתרפסים ומוותרים על אחיזתנו בארץ ישראל, הם דמגוגיה".

"איני זוכר שום מקרה אחד שהאלימות מנעה פינוי מאחז. לעומת זאת אני מכיר היטב מקרים רבים של מאחזים שפינויים נמנע מפני שהיה שיח, ופעילות פוליטית או הגעה לפשרה. האלימות נגד צה"ל גורמת נזק ממשי להתיישבות ביש"ע יותר מכל מה שיכלו לגרום הערבים או אנשי שלום עכשיו".

"מי שאינו מסוגל להתמודד עם האתגרים הקשים – אינו צריך לגור ביהודה ושומרון." קובע הרב סדן, "באזורים אלה צריכים לגור אנשים שיש להם עצבים חזקים ויכולת נפשית לעמוד במבחנים קשים".

הרב פרץ – תלמיד חכם איש מעלה

גם השאלה על פסיקת ההלכה בצה"ל זוכה להתייחסות. את ההתקפות על הרב הצבאי הראשי, הרב פרץ, והגידופים כאילו הוא 'רב מטעם' מכנה הרב סדן  כ"לזות שפתיים והוצאת שם רע מכוערת על תלמיד חכם ואיש מעלה, הרבצ"ר הרב רפי פרץ לא זז ח"ו מאמיתתה של תורה כמלוא הנימה והוא מתאם את פסיקותיו עם תלמידי חכמים גדולים."

על שאלת הקווים האדומים ביחס לדמוקרטיה שואל הרב: "בשלב זה תמיד נשאלת השאלה הידועה — האם אין לך קווים אדומים? האם אתה מוכן לוותר על הכל? "

"ואיך תתנהג כאשר ה"שותפים הדמוקרטים" שלך עושים צחוק מהדמוקרטיה ומקדמים את האג'נדה שלהם באופן לא מוסרי ולא הגון? כגון הסכמי אוסלו שהושגו על ידי קולותיהם של נציגים שנבחרו על ידי הימין ומכרו קולותיהם לשמאל באופן בלתי מוסרי בעליל? או ההרס של גוש קטיף שבוצע על ידי שלטון שעשה צחוק ולעג מהאתיקה הדמוקרטית?"

"ותשובתי — אין לך דבר בעולם שאין לו גבולות! "הכל נכנס תחת קו המידה, והכל צריך משקל, אפילו רוח הקודש ששורה על הנביאים אינה שורה אלא במשקל".

"השאלה האמיתית אינה האם יש קווים אדומים? ודאי שיש! אבל מי שרוצה לדון על קווים אדומים צריך לפני הכול להתייחס לשאלה החשובה – מה האלטרנטיבה? כל מי שקורא לפירוק השותפות, או למרי אזרחי, או למלחמת אחים צריך לבאר היטב לאן זה לוקח אותנו."

"לי ברור כשמש, שזה לוקח אותנו למקומות לא טובים. מקומות שכבר היינו בהם בעבר ואנו יודעים איך הם הסתיימו…"

"ריבונו של עולם מנסה אותנו! ריבונו של עולם מזמן אותנו כיום למצבים דומים לאלו שהיו בתקופת הבית השני. גם אז היו פערים אידיאולוגיים שגרמו לשנאת חינם. והשאלה היא האמנם למדנו היטב את הלקח?"

החילונים מפחדים מהכיפות בצה"ל

הרב לא תוקף רק את קיצוני הימין. גם התקשורת החילונית ומלחמתה בשילוב הדתיים בצה"ל זוכים לביקורת נוקבת: "ההתנפלות התקשורתית על הציבור הדתי-לאומי בנושא הדרת נשים ושירת נשים מעוררת אצלי אסוציאציה ללשון חז"ל "עד שאתה אומר לי טול קיסם מבין שיניך, אני אומר לך טול קורה מבין עיניך".

"צריך לומר באופן ברור: איני מרגיש שום צורך להצטדק או להתנצל על יחסנו לנשים. יחסה של היהדות לנשים הוא יחס נפלא, של כבוד, אמון ושמירה על תכונותיהן העדינות והחשובות כל כך לחברה שלנו"

את החילונים הוא שואל: "האם הבעיה האמיתית של החברה בישראל היא הדרתן של הנשים במרחב הציבורי והפרעה לשירתן? או שהבעיה היותר גדולה זה החולשה של התא המשפחתי, והמספר ההולך וגדל של רבבות ילדים שגדלים בבתים פרודים?"

לפי הרב ההתנהגות המערבית לא מכבדת את האישה אלא מבזה אותה: "התרבות המערבית, הדוחפת לחשיפת גופה של האישה, בלבוש אופנתי, בפרסומות ענק בחוצות העיר ובסרטים — אינה מכבדת יותר את האישה, כי אם מבזה אותה."

ולעומת זאת: "ערכה של האישה וכבודה אינו נעוץ בגופה כי אם בטוב ליבה, ברגישותה האנושית המרובה, בבינתה היתרה, כלומר בעומק של עולמה הפנימי. היהדות — דווקא מפני שהיא מכבדת ומעריכה מאד את סגולותיה הפנימיות של האישה, חפצה לשמור עליהם, ולא לתת ליחס הגס, החיצוני והמשפיל לפגוע בכבודה."

"מה שמטריד את אלו שיצאו למסע תקשורתי נרחב נגד ההקצנה הדתית כביכול שיש בצבא הוא לא הנשים, הדרתן או שירתן. מצבן בצבא טוב יותר משהיה אי פעם. מה שמטריד אותם זה שכמות הכיפות הסרוגות הולכת ומתרבה בצבא, ויותר חמור מזה – שחלק מהם מתחיל להגיע לדרגות בכירות", מאשים הרב: "זה כבר בלתי נסבל, ואז מתחיל מסע מאורגן, מתוקשר, משומן וממומן היטב."

המאמר שיתפרסם בשבת ויחולק בבתי הכנסת, הוא שני בסדרה, לאחר שמאמר קודם בשם 'קריאת כיוון לציונות הדתית' יצא לאחר אירועי עמונה, שם התייחס הרב לשני האירועים הטראומטיים: ההתנתקות ופינוי עמונה.