ארגונים רבים, ובראשם "הקרן החדשה לישראל" (ובשמה המדויק "הקרן לישראל חדשה"), שמו להם למטרה להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינה אזרחית. לשם כך הם מנסים בכל כוחם לפרק את הרבנות הראשית שהיא הסמכות הרבנית החוקית של מדינת ישראל.

כיוון שהציונות הדתית היא התומכת הנלהבת של הרבנות הראשית הממלכתית, הם החליטו לחדור לתוך תוכה של החברה הדתית-ציונית ורבניה ולנסות לשנות את עמדתם מבפנים. הגופים והאישים הם רבים, שמותיהם ותקציביהם ידועים לנו, אך לא כאן המקום לפרטם. המגמה היא ברורה. הדיון על פירוק הרבנות הראשית מסמכויותיה כלל לא רלוונטי, הוא דמיוני בלבד במוחם של אותם אישים וגופים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הסרטון החדש של חותם

הרי אם נפרק ח"ו את הרשות הדתית הממלכתית בגלל טענות אלו או אחרות, הרי שצריך לפרק את המשטרה ולעבור לשיטור חברתי-עירוני לטענת אלו שאינם מרוצים מתפקידה. על אותו משקל, לדעת אלו שאינם מרוצים מתפקוד הצבא נצטרך לפרק את הצבא משמירה על ביטחון הגבולות באזורים שבהם הביטחון רעוע. מכאן ועד פירוקה של מדינת ישראל כליל, המרחק קצר.

ממילא ברור שאין כאן כלל מקום לדיון. מאמר זה נכתב ע"מ לפקוח עיני אנשים טובים במדינה החפצים בקיומה כמדינה יהודית ועיני אנשים בציונות הדתית ההולכים שבי אחרי ארגונים המודיעים שברצונם לתקן את תפקודה של הרבנות הראשית, אך בפועל חלקם ביודעין וחלקם שלא ביודעין פועלים לפרקה, כפי שהוסבר לעיל.

בין הנושאים שעלו על הפרק בשנים האחרונות, ניתן למנות את הפקעת רישום הנישואין מהרבנות כדי לאפשר נישואין אזרחיים שאינם "כדת משה ויהודית"; הפקעת מערך הגיור מידי הרבנות הראשית כדי לעגן בחוק גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים; הפקעת מערך הכשרות מידי הרבנות הראשית כדי לאפשר לגופים חילוניים, רפורמיים וקונסרבטיביים לתת כשרות לבעלי עסקים; הפקעת הסמכות של הרבנות הראשית לקביעת "מנהג המקום" בתפילות ברחבת הכותל המערבי ותמיכה בהקמת פורום רפורמי וחילוני שינהל רחבה עצמאית בכותל המערבי.

בכל פעם עולה נושא חדש, ובכל מקום מסבירים באופן ספציפי מה הבעיה המקומית בתפקוד הרבנות בנושא זה, אך ברור כשמש שלא נושא הנישואין, הגיורים או הכשרות הוא המטריד את העוסקים בדבר. הנושא האמיתי הוא פירוקה של הרבנות הראשית והסמכות הממלכתית החוקית של מדינת ישראל, שהיא כיום ע"פ התורה וההלכה האורתודוקסית.

נפל דבר בציונות הדתית

המפליא הוא שלארגונים אלו חברו גם ארגונים המצהירים שהם אורתודוקסים, כארגון נאמני תורה ועבודה ואחרים. כיוון שאיננו מחזיקים את העומדים בראשם לטיפשים, הרי שהמסקנה המתבקשת היא שהם שותפים ברצונם לאותה מגמה של פירוק הרשות הדתית האורתודוקסית הממלכתית שהיא הרבנות הראשית.

ד"ר הדר ליפשיץ שריכז בעבר את תחום דת ומדינה וגיור בארגון "נאמני תורה ועבודה" פעל בשליחותו של השר לשעבר משה ניסים כדי לשכנע רבנים בציונות הדתית לחתום על מסמך התומך במתווה הגיור של משה ניסים, והוא אכן הצליח להחתים מספר רבנים.

במקור ראשון (מוסף "שבת" 13 ביולי 2012) פרס ד"ר הדר ליפשיץ את משנתו בענייני דת ומדינה. תמצית דבריו שם היא ביטול הסמכות הדתית הרשמית של מדינת ישראל כמשרד הדתות והרבנות הראשית, והעתקת הסמכויות לקהילות דתיות שיבחרו בעצמן את דרכן הדתית ואת רבניהן – רבנים אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים ועוד. הוא כותב כי "נושאים… כהשגחת כשרות ייקבעו ע"י איגודי קהילות ארציים… בתי הדין לגיור יוקמו בידי איגודים ארציים דומים. הבחירה החופשית והיוזמה הקהילתית יהיו המלט אשר יבנה את עוצמת ההנהגה הדתית, לא החקיקה והשפיטה בכנסת ובבג"ץ".

אם דבריו ההזויים היו נשארים כדעתו הפרטית ניחא, אך כשדבריו ודברי חבריו חודרים לציונות הדתית ושובים לב אנשים תמימים בעלי יראת שמים אמיתית, צריך להתריע ולהודיע. אין ספק שהרבנים שחתמו על המכתב בנושא הגיור אינם סוברים כדעתו, והם ציינו זאת במפורש במכתב באומרם שכל מערך הגיור צריך להיעשות ע"י הרבנות הראשית. אך עצם העובדה שאדם שאלו דעותיו הצליח להחתימם צריכה לעורר דאגה בלב כל יראי השמים האמיתיים – כנראה שתחת הכיפה הסרוגה ישנם אנשים הפורמים אותה ואת האמיתות שהונחו ביסוד הציונות הדתית ע"י הרב ריינס, הרב מוהליבר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה.

ישמע חכם ויוסף לקח.

==

הרב יעקב דביר הוא ר"מ בישיבת 'מדברה כעדן' מצפה רמון