ט"ו באב: לתורה אין שום דבר נגד האהבה

בימים אלו, קופצות לנגד עינינו, כרזות בולטות והזמנות ססגוניות לאירועי ט"ו באב: 'חג אהבה שמח', 'חגיגות ט"ו באב בכרמים', ועוד, לא אחת יכול שתתגנב לה המחשבה 'מה לבית המדרש ולאהבה?'

ט"ו באב: לתורה אין שום דבר נגד האהבה
  (צילום: שאטרסטוק)

בימים אלו, קופצות לנגד עינינו, כרזות בולטות והזמנות ססגוניות לאירועי ט"ו באב: 'חג אהבה שמח', 'חגיגות ט"ו באב בכרמים', ועוד, לא אחת יכול שתתגנב לה המחשבה 'מה לבית המדרש ולאהבה?'.

סברה זו נובעת מתוך מחשבה שחופש גמור ומתירנות חושנית הם אלו שמצמיחים את האהבה הנכספת ואילו בית המדרש באמצעות ההגבלות והאיסורים לרוב, בתחומים רבים, ובוודאי בקשרים שבין גברים לנשים, יוצא נגד האהבה, מפריע לה להגלות במלואה ואף 'חונק' אותה.

לתורה אין שום דבר נגד האהבה

זו כמובן טעות קשה. בניגוד למה שלעיתים נשמע, הרי שלתורתנו אין דבר וחצי דבר נגד האהבה, אדרבה, האהבה היא כוח משמעותי ומיוחד עד מאוד. התורה משבחת לרוב את עובד ה' מאהבה, וכל יהודי מצווה לאהוב את בוראו. החיבור של כנסת ישראל לקב"ה המתואר בצורה שירית נפלאה ב'שיר השירים' רווי בתיאורי אהבה לרוב, וגם אהבה הזוגית שבין איש לאשתו מתוארת כיעד משמעותי ביותר. זאת ועוד, אבותינו הקדושים אהבו את נשותיהם, ובשבע ברכות אנו מברכים את החתן והכלה שיזכו לבנות בית בו שוררת האהבה, האחווה, השלום והרעות.

מה מתחדש בבית המדרש ביחס לאהבה? מקורות בית מדרשיים רבים עוסקים רבות בביאור מקומה של האהבה ומהם אפשר ללמוד רבות על אודותה. בין שאר התובנות הצומחות ממקורות אלו עולה ההבנה שישנם שני אופנים לאהבה. ישנה אהבה הפועלת על האדם, לעומתה יש אהבה שהאדם פועל בה. ישנן אהבות בהן האדם פסיבי, מובל, לעיתים אף מסנור, לעומתן ישנן אהבות מתפתחות, שביסוסן ושכלולן תלוי בעיקר בפעולות של האדם האוהב. האהבה מסוג הראשון, הפועלת על האדם, מבוססת בעיקר על ריגושים.

בעברית מכנים אהבה שכזאת בשם 'אהבה עיוורת' ובשם 'אהבה ממבט ראשון' רוצה לומר אהבה שנגרמת כתוצאה משימת המבט על מימד אחד, חיצוני. מימד זה מסמא את העיניים מלהביט ומלבחון נכוחה את מכלול הקשר באופן המתבקש. באנגלית מכונה אהבה זאת בביטוי FALL IN LOVE, שמשמעותה, 'ליפול לתוך האהבה', כאילו משהו גדול וחזק שלא נתון לשליטתו של האוהב, גרם לו ליפול לקשר אהבה שכזה מבלי שהוא ממש בחר בו.

אפשר לפתח את האהבה

נראה שבית המדרש מדגיש חזור והדגש, את היכולת של פיתוח האהבה ואת ההבנה שמה שמגיע כך סתם, יכול להתפוגג ולהעלם בדיוק כשם שהגיע. אהבה חיצונית כאמור מתמקדת בעיקר בריגושים, לעומתה אהבה פנימית יותר קשורה לרבדים גבוהים יותר וככזאת היא לא מגיעה מאליה. היא מחייבת הגבלות, מאמץ, עבודה נכונה והקשבה לדברי חכמינו זכרונם לברכה. האיסורים וההגבלות שיש בקשר שבין המינים נועדו לבסס את האהבה הזוגית בצורה נכונה. לשמר את עוצמת האהבה ולתת לה ביטוי מיוחד במסגרת הקשר הזוגי המקודש בין האיש והאישה שבאו בברית הנישואין. לא לחלל אותה לשווא בריגושים מזדמנים.

נמצאנו למדים אם כן ששמירת ההלכה לא סותרת אהבה, והקפדה בקיום מצוות אינה סותמת את הגולל על התכנותה. בדיוק להפך. אהבה עמוקה צומחת בהכרח מתוך גבולות נכונים ומתוך נאמנות עתיקת יומין לדבר ה'. חג אהבה שמח!

==

הרב אלי שיינפלד הוא מנהל מרכז המשפחה במכללת אורות ישראל – קמפוס רחובות

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
זכה יום טו באהב לאחד עולמות
משה אהרון | 27-07-2018 12:53
× Delete Post Are you sure you wat to delete this post? No Yes אמרת כב' הרב חיבורים ואהבה. והנה אולי עוד חיבור .יום טו באב זכה לכאורה גם לחיבור של לשונות : אנגלית עם העברית. שהרי טו באנגלית = שניים המרמז על האהבה של השניים. וכך גם בעברית במילה באב שהאותיות מרמזות שבתחילה אחד [בא] ובאהבה הופך לשניים. [שניים גימטריה של האות ב' האחרונה] והשניים היו בתחילה באחד = האותיות הראשונות - בא