הרב אליעזר מלמד: אילו היתה התקשורת בידי חרדים

נניח למשל שמערכת התקשורת היתה מנוהלת על ידי אנשים חרדים, והפנס התקשורתי היה מופנה אל עלילות השיכורים הצעירים בפאבים של תל אביב והסביבה. הרי בסיום כל לילה ישנן קטטות שיכורים.

לעיתים הם מכים זה את זה בידיים ולעיתים במקלות או שרשראות ברזל, לעיתים שוברים בקבוקים זה על זה ולפעמים גם דוקרים בסכין. וכשמגיעה המשטרה – לא פעם הולכים מכות עם השוטרים. בכל שנה ישנם מספר הרוגים בקטטות שיכורים, ומספר ההרוגים בתאונות כתוצאה משכרות גדול הרבה יותר.

לכל אחד מכלי התקשורת היה כתב מיוחד לזה, כמו שיש היום כתב לענייני השטחים, והכתבים היו כמובן מתחרים ביניהם מי יצליח להביא סיפור אלימות יותר עסיסי לקוראיו, שומעיו או צופיו. לפעמים היה אחד השיכורים בנו של ח"כ או שר או מנכ"ל או פרופסור או משורר, ואז היו כלי התקשורת רומזים על כך, ולאט לאט השם היה מתפרסם, והלהבות היו עולות השמימה, וכל התקשורת היתה פורצת במחול צדקני פרוע.

ותמיד היו מבקשים מהחילונים להגיב ולהתנצל על כל העשבים השוטים שגדלים בערוגתם, שבעצם כבר הפכו ליערות עד, והשדרנים החרדים היו נוזפים בכל מרואיין חילוני שאינו מוכן להודות שישנם כשלים משמעותיים בחינוך החילוני.

כתב לענייני התפוררות המשפחה החילונית

כל מערכת היתה מחזיקה גם כתב לענייני משפחה, שעליו היה מוטל לסקר את כל הבגידות והגירושין של כל המפורסמים והמפורסמות, חברי הכנסת והמנהלים הבכירים, הפרופסורים והדוקטורים, המשוררים והסופרים. מתפקידו היה לראיין את הנשים הנבגדות ואת הבעלים הזנוחים, לשמוע את טענותיהם ולהיאנח על התוצאות המרות של החינוך החילוני.

הוא היה עוקב בדאגה עמוקה אחר הסבל שעוברים הילדים שהוריהם התגרשו, כיצד הם מחלקים את זמנם בין אבא לאמא, ואיך הם מסתדרים עם החברה החדשה של האבא שמבחינת גילה היא כמעט יכולה להיות חברה שלהם…

כתבי הבריאות היו מסקרים בהתלהבות ובהרחבה את המקרים המצערים של בנות שש עשרה שמבצעות הפלות – והפעם בלי להזכיר את השמות, מפני שמדובר בצעירים מאוד, אבל בגלל התחרות הפרועה בין כלי התקשורת – שמות ההורים היו דולפים מפעם לפעם.

ואישים חילוניים היו מתלוננים על התקשורת, מדוע לא תדווחו על כל הדברים היפים שבני הציבור החילוני נוטלים בהם חלק מרכזי, כמו למשל ההישגים המדעיים, התעשייה המפותחת, התזמורת הפילהרמונית, היצירה התרבותית. ולא היה איש שומע להם.

להיפך, השדרנים והשדרניות היו ממשיכים להטיף להם, ובכל הזדמנות היו מוצאים בנים חוזרים בתשובה של אישים חילוניים שבעבור חופן פרסום מפוקפק היו עולים לשידור להוקיע בפומבי את כל התופעות המכוערות שבחינוך החילוני…

==

הרב אליעזר מלמד הוא רב היישוב וראש הישיבה בהר ברכה. הטור המלא יתפרסם בעיתון 'בשבע'.