כשעוסקים בשיטתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל בעניין הר הבית, בצד דבריו הברורים, הנחרצים והעקביים על איסור הכניסה לרחבת הר הבית, (כפי שהובא בסרטון שפורסם לאחרונה), עולה הדיון על בית הכנסת שרצה הרב לבנות לחיזוק אחיזתנו וריבונותנו בהר הקודש: היכן רצה הרב לבנות את בית הכנסת, האם מחוץ להר, כפי שכתב הרב עצמו בשו"ת הרב הראשי (תש"ן-תשנ"ג הערת הרב לסי' ה): "בזמנו הצעתי לבנות בית כנסת – לא בשטח הר הבית ממש, אלא מחוץ לחומה בצד מזרח, במקום גבוה שיראה למרחוק", או שמא בתוך ההר, כפי שמשמע ממכתבים שכתב הרב בשנים תש"מ-תשמ"ב, בהיותו דיין בבית הדין הגדול? שני מכתבים חדשים, המפורסמים כאן לראשונה, פותרים שאלה זו.
מכתב לשר הדתות
(באדיבות ארכיון הרבנות הראשית)
המסמך הראשון הוא מכתב של הרב אלי בן דהן, עוזרו האישי של הרב אליהו זצ"ל, לשר הדתות יוסף בורג ז"ל, מתאריך ב' אדר א' תשמ"ו. התפרסם אז בשם הרב אליהו, שהיה אז הרב הראשי, שהוא רוצה לבנות בית כנסת בהר הבית, והתעוררה סערה תקשורתית ופוליטית. בעקבות כך פנה שר הדתות ללשכת הרב אליהו בשאלה מה כוונתו. וכך עונה לו עוזרו האישי של הרב: "כבוד הראשון לציון לא הציע כלל לבנות בית כנסת על שטח מסגד אל-אקצה. דבריו היו בתשובה לשאלה האם מותר לבנות בית כנסת על הר הבית, על כך השיב כבוד הראשון לציון שעל הר הבית אי אפשר לבנות, אבל בצד חומת הר הבית אפשר לבנות בית כנסת שיהודים יוכלו להתפלל בו… בכל מקרה מדובר על בניית בית כנסת בשטח הצמוד לחומת הר הבית המזרחית".
מכתב לרב שילת
(באדיבות ארכיון הרבנות הראשית)
המסמך השני הוא מכתב של הרב אליהו עצמו לרב יצחק שילת שליט"א מיום ה' אלול תשמ"ו. הרב שילת כתב מאמר ארוך ומקיף בשאלת בניית בית כנסת בהר הבית (המאמר התפרסם אחר כך ב'תחומין' כרך ז). במסקנת המאמר מציע הרב שילת לבנות בית כנסת בפינה הצפונית מזרחית של הר הבית, שהכניסה אליו תהיה דרך שער השבטים. בנוסף מציע הרב שילת לבנות מרפסת מבית הכנסת צמוד לחומה המזרחית לכיוון דרום, הרב שילת שלח את המאמר לרבנים הראשיים, והרב אליהו זצ"ל עונה לו, ואחרי שהוא משבח את המאמר הוא כותב: "בענין המיקום, גם לי נראה שצד המזרחי הוא הטוב ביותר ולא הדרומי, וכוונתי היא מעל לשערי רחמים או צפונה יותר כמוצע. אמנם הייתי מוותר על המרפסת כדי שלא להכשיל אחרים".
הקלטות נדירות: הרב מרדכי אליהו זצ"ל בקולו אוסר עלייה להר הבית
ברור מדברי הרב שכוונתו לבית כנסת מחוץ לתחומי ההר, שיתנשא מעל לחומה (כלשונו בשו"ת הרב הראשי: "במקום גבוה שיראה למרחוק"), הן מלשונו: "מעל לשערי רחמים", והן מעצם כך שמדובר על בית כנסת צמוד לחומת ההר המזרחית, שבה אין פתחים המאפשרים כניסה ברגל לשטח ההר. (הרב שילת הציע לבנות את בית הכנסת צמוד לשער השבטים, שנמצא במזרח החומה הצפונית, אך הרב אליהו מדבר על שערי רחמים הנמצאים בחומה המזרחית הרבה דרומה משם). לאור זאת ברור שבמשפט "הייתי מוותר על המרפסת" כוונת הרב לשלול מרפסת שתכנס לתוך תחום ההר עצמו, "כדי לא להכשיל אחרים" שעלולים לצאת אל המרפסת בלי טבילה.
מדוע דווקא מחוץ להר?
מדוע באמת הרב אליהו זצ"ל רצה לבנות את בית הכנסת דווקא מחוץ להר, ולא בתוכו, כפי שמשמע במכתביו המוקדמים? מתוך חרדת קודש אציע שתי אפשרויות:
א. גם במכתביו המוקדמים הרב אליהו מתנה שבית הכנסת יהיה במקום המותר בכניסה לכל הדעות. לאור זאת יתכן שהרב סבר שאין בהר הבית עצמו מקום המותר לכל הדעות, כיון שזיהוי הצכרה כאבן השתיה אינו מוסכם (כפי שכתב הרב שילת עצמו במאמרו הנזכר, ואף האריך בקשיים העצומים שיש בתשובת הרדב"ז שעליה סומכים בזיהוי זה), והחישוב של הרב שילת עצמו לפי משנת "הר הבית רובו מן הדרום" מתאים רק לפירוש הרמב"ם במשנה זו, ולא לפירוש הר"ש והרא"ש.
ב. גם במכתביו המוקדמים הרב אליהו מזהיר שלא תהיה שום גישה לרחבת ההר, שלא יכשלו חלילה בכניסה למקום שאסור להיכנס בו, וכן שהכניסה לבית הכנסת תהיה מפוקחת על ידי הרבנות הראשית, שלא יכנסו בלי טבילה כדין. לאור זאת יתכן שכרב ראשי ראה הרב זצ"ל שלא יהיה ביכולת הרבנות הראשית לשלוט על הדבר, וחשש מהמכשולות הנוראיים שעלולים לבוא מכך, ולכן רצה שבית הכנסת יהיה מחוץ לתחומי ההר בלי שום חשש מכשול.
בין כך ובין כך עולָה מהדברים יראתו העמוקה של הרב מחילולו של הר הבית, והאיסור החמור והגמור על כניסה לרחבת ההר, וכלשון הרב בתשובה לשאלה: "אין שום היתר להיכנס להר הבית".
=======
(הרב עמיחי אליאש הוא חבר בארגון מורא מקדש)
