זה כבר מספר ימים שכלי התקשורת סוערים סביב התעללות בגני ילדים. אין אדם שלא יזדעזע ממצב בו ילדה קטנה מאבדת את חייה בגלל התנהגות פושעת שאינה הולמת את עמנו. דיונים בכנסת ורעש ציבורי על אף שמדובר במקרים בודדים של רשלנות או אכזריות שאינם מייצגים את אלפי גני הילדים בארץ.

מה שמקומם כל בר דעת, או לפחות אמור לקומם, היא העובדה (ויש לשים לגמרי בצד את המקרה הטרגי הנוכחי) שאת קולות הזעקה הקשות והמרות מרימים בגלל סתם צעקה על ילד, או ענישה מועטה זו או אחרת בשם רגישות לילד, בשם צפייה להתחשבות ברכותו, בשם רחמנות וכדו', כאשר אין איש המתקומם נגד מה שהתרחש לדוגמה שלשום במקביל לכל הצעקות, והוא: הרס הבתים בכפר תפוח – הרס בתים שאנשים מתוך אהבת העם וארצו בנו בזיעת אפם ובמסירות נפש עילאית. מי הרים קולו וקרא לקורטוב של רחמנות, של התחשבות, של צדק, של יושר והגינות? ויותר מכל, לקמצוץ ממה שהם מצפים בשיאו מצד כל סייעת: אהבה!

מאמינים לאויב ולא לאוהב

ואם תקשו עלי כי המקרים אינם דומים, כי בכפר תפוח הייתה עבירה על החוק, נענה כי מדובר בשקר! הייתה כאן רק הצהרה מצד אויבי ישראל שקרקעות אלו שהוא או אבותיו גנבו מאתנו הודות לרצח אבותינו שייכות להם! אין שום קרקע פלסטינאית השייכת ל'ערבים'! ערבי הוא תושב ערב הסעודית או ארץ ערבית אחרת, ושם הקרקע שייכת לו, לא כאן בארץ ישראל, במולדתנו שנעשקה על ידם ועל ידי אומות אחרות.

נגיד שוב, מדובר ב'ארץ ישראל' לא בארץ ערב! ובפני מערכת 'המשפח' של מדינתנו כפי שקראה הנביא, עדות של אויב ישראל בפני מערכת משפט שלנו שווה ואמינה כעדותו של אזרח ישראלי! ריקבון כזה יכול להימצא רק בעמנו, רק הוא האכול תסביך רדיפה אחרי אלפיים שנות גלות ורדיפות, יכול לבלבל בין אויב לאוהב, כמיטב המסורת והחינוך הנוצרי!

וממשלת ישראל באוויליות בלתי נתפסת מכניעה את ראשה בפני החלטות מקוממות של בג"ץ היושב על אדמות שהיו שייכות לערבים, ומשם אינו מהסס לנשל יהודים אחרים היושבים על אדמות ישראל מנחלתם!

והמשטרה מבצעת הוראות אלה של הריסה בנבזות. אני אומר בנבזות, משום שהיא שולחת יותר מדי פעמים שוטרים שאינם בני עם ישראל הנטולים לעיתים מאותה רחמנות הדרושה במקרים אלה.

וכאן אני מחזיר את השאלה, היכן רגישות עמנו? היכן כל האהבה שכולם דורשים מסתם גננות מסכנות העובדות עבודת פרך לתקן את עיוותי החינוך שלכם תמורת נזיד עדשים?!

ומה עם הרחמנות על אנשי עוטף עזה?

והיכן הרחמנות והאהבה שלכם כלפי אנשי עוטף עזה שפרנסתם, רכושם, בטחונם והשקט שלהם נפגעים כל כך כבר חודש וחצי?! בכירי הממשלה עם בכירי הצבא עסוקים לדון בדיונים אווילים ומקוממים האם מותר לירות בפוגעים בבני עמנו בשם חשש ביחס לפסיקות משפט המכונה 'בין-לאומי' –  קרי על מנת להיראות יפה בעיני השונאים שלנו מהאו"ם שמעולם לא נצמדו ל'משפט בן לאומי' כשזה לא נגד מדינת ישראל!

כמובן מנהיגינו מסתתרים מאחורי קביעה שקרית לפיה עמדה תקיפה תביא לידי התדרדרות צבאית. שקר גס! עוד פרי באושים של הסכמי התועבה של אוסלו! אפשר לסגור לרצועת עזה את החשמל, מעבר הסחורות ואת המים עד שייכנעו, מבלי לשלוח שום חייל למוות סתמי כדי להיראות יפה בעיני הגויים ומשפטם הרקוב והשקרי.

עמדתי בעבר, ואני עוד עומד היום בקשר אדוק עם הורי משפחות מפוני 'נתיב אבות' ו'כפר תפוח' – אנשים שבורים ורצוצים מול ההרס הנורא של משפחותיהם. הרס אנושי עוד יותר מלאומי וכלכלי. ואתם נזעקים רק על גערה בילד שלכם בגן וכל מה שמעסיק אתכם זה ה'אני' שלכם?! אולי אפילו קצת גערה עליו בקטנותו תלמד אותו רגישות, התחשבות ומוסר כלפי הזולת ולא רק כלפי עצמו הוא, ותמנע ממנו להרוס את בית אחיו הקרוב אליו בדם ובנפש?!

לכן לא נשאר לי לומר לכם רק דבר אחד: תתביישו כולכם, ממשלה, בג"ץ, בכירי צבא ומשטרה, ועיתונאים שפלים ושאר כל הצדקנים האנוכיים! ולכו לבכות על הראוי לבכייה ממש, על עושק דלים, על רציצת אביונים, וכך לא נשוב להיות כפרות הבשן אם להשתמש בלשונו של הנביא עמוס.

==

הרב ד"ר אליהו זייני הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה