איך אפשר שיהיו שני ראשים לישיבה? - סרוגים

איך אפשר שיהיו שני ראשים לישיבה?

זכינו ללמוד בישיבה שכיהנו בה שני ראשי ישיבה דגולים- הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין במשך ארבעים שנה, ללא קנאה וללא תחרות. הכיצד? איך "הלכו שניהם יחדיו"?

איך אפשר שיהיו שני ראשים לישיבה?
  ארכיון. ישיבת הר עציון (צילום: גרשון אלינסון/ פלאש90)

"ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטת הם העומדים על הפקודים" (במדבר ח,ב) החלק העוסק בקרבנות הנשיאים, לכאורה הוא די "טכני" וחוזר על עצמו.. אולי נוכל ללמוד משהו על מנהיגות (מנהיגי חינוך… מתפללים לזה) בניסיון למצוא מעט עומק בפרשת זו.

"נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום"(שם, יא), הנשיאים הקריבו את קרבנם בנפרד אחד מן השני, יום אחרי יום, במשך שנים עשר הימים שלאחר חנוכת המשכן, והתורה מתארת בכל יום מי היה הנשיא המקריב ומה היה קרבנו. בסוף יש סכום כללי של הקרבנות. השאלות המתבקשות הן: 1. מדוע התורה חוזרת עם שם של כל נשיא וכל הקורבנות שהוא מביא אצל כולם? התורה שלא מוסיפה אות אחת ותג אחד, לכאורה מביאה רשימה מיותרת כשניתן לקצר ולכתוב את הנשיא הראשון "וכן כל הנשיאים…" ? 2. הסכום בסוף הבאת קרבנות הנשיאים, לכאורה מיותר, אנחנו יודעים לעשות את החשבון בעצמנו. 3. מה ניתן ללמוד מהקרבת נשיאי ישראל ביום כלות משה להקים את המשכן?

לשאלה הראשונה (למה התורה חוזרת ומפרטת את קרבנו של כל נשיא) עונה המדרש:"…רבנן אמרין אף על פי שקרבן שוה הקריבו כולם, על דברים גדולים הקריבו, וכל אחד ואחד הקריבו לפי דעתו. התחיל נחשון, והקריב על סדר המלוכה, כמה שהמליכו אביו על אחיו. כמה דתימא (בראשית, מ"ט, ח – ט) "יהודה אתה יודוך אחיך"…וכן היה ביד כל שבט ושבט מסורת כל מה שיארע לו עד ימות המשיח מן יעקב אביהם..".

דבר גדול מלמד אותנו המדרש. כל אחד הקריב את אותו קורבן! אבל לכל אחד הייתה כוונה אחרת! שני אנשים עושים את אותו מעשה בדיוק! מקריבים את אותו קורבן! שני אנשים מתפללים את אותה תפילה! מלמדים תורה בכיתה ד'… כל אחד נמצא בעולם אחר, עם כוונות אחרות. "וכל אחד ואחד הקריבו לפי דעתו".. גם אדם אחד שעושה את אותו מעשה בזמנים שונים, המעשה הוא אותו המעשה, אבל הכווונה, המחשבה, מסירות הנפש למצווה, ועוד – שונים בין אדם לאדם ובין זמן לזמן.

באותו כיוון הגדיר ר' שמחה בונים מפשיחסא: "ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם" (במדבר, ז' ב). החידושי הרי"ם ז"ל אמר בשם הרבי ר' בונם ז"ל שהקשה, למה כתיב בכל נשיא ונשיא קרבנו, הלא כל הנשיאים הקריבו ממש אותו הקרבן. ואמר, שכל נשיא לא היתה כוונתו בהקריבו את קרבנו בגלל שחבירו הקריב אתמול. אלא, שקרבנו היה כרצון חדש שנתחדש עכשיו אצלו."("קול מבשר", חלק א', פרשת נשא, אות ח'). במשכן לא היה מקום לחומר, אלא כשיש אחריו לב… נשיא של שבט שמעון הקריב לא מכיון שהוא ראה את ראובן… אלא זו הייתה פריצה ורצון פנימי להקריב קרבן "כרצון חדש שנתחדש אצלו עכשיו".

הרמב"ן למד הנהגה חשובה – שיש לשמור על כבודם של בני אדם! "והנכון בטעם הכתוב, כי הקדוש ברוך הוא חולק כבוד ליריאיו וכמו שאמר "כי מכבדי אכבד" (שמואל א', ב, ל). והנה הנשיאים כולם ביום אחד הביאו הקרבן הזה שהסכימו עליו יחד, ואי אפשר שלא יהא אחד קודם לחבירו וכבד את הנקדמים בדגלים בהקדמת ימים. אבל רצה להזכירם בשמם ובפרט קרבניהם ולהזכיר יומו של כל אחד, לא שיזכיר ויכבד את הראשון "זה קרבן נחשון בן עמינדב" ויאמר "וכן הקריבו הנשיאים איש איש יומו", כי יהיה זה קצור בכבוד האחרים.

"לפי הרמב"ן- התורה "מוכנה" להוסיף עשרות פסוקים " מיותרים" לכאורה… כדי שאף נשיא לא ייפגע!!! זו תורה… "הקב"ה חולק כבוד ליראיו"!! מדהים. (עד כמה חייב המורה להיות רגיש בכיתה שבה הוא מלמד. לא לפנות למישהו מסוים כשתלמיד אחר בכיתה מרגיש "שקוף". לא לפנות לתלמיד אחד בשמו הפרטי, בחיבה בדרך כלל , כשתלמיד אחר לא מקבל את אותה תשומת לב. גם אם תלמיד ענה את אותה תשובה שאמר תלמיד אחר, יש צורך להכיר בכבודו של כל תלמיד. נפלא ממש).

לשאלה השנייה, מה התורה מוסיפה לנו בהביאה את הסך הכל… ענה ר' צדוק: "והנה לאחר שנפרטו בפרט כל קרבנות הנשיאים בפני עצמם נאמר אחר כך החשבון של כולם בכלל מה שנראה לכאורה בוודאי למותר, שכל אחד יוכל לחשוב זאת. ונכתב על זה פרשה מיוחדת בכמה פסוקים, להורות לנו גם כן בזה שכמו שיש כונה וטעם חדש בכל נפש בפרט אף באותו מעשה עצמו, כמו כן יש עוד כונה וטעם מיוחד על ידי התכללות החשבון של כולם יחד. וכמו כן בזמן כמו שיש בכל יום בפרט חיות חדש בהבריאה מששת ימי המעשה של הבריאה, כמו כן בכל שבת מרגישים טעם התחדשות של כללות הבריאה של ששת ימי המעשה יחד.

"ר' צדוק לימד אותנו שאין כאן שיעור במתמטיקה… סכום הבאת הקרבנות של כולם מבטא שכנסת ישראל- איננה אוסף של פרטים. כשם שיש משמעות לכל שבט, לכל הבאת קורבן, לכל מעשה שכל אחד מאתנו עושה עם כוונה ייחודית משלו, יש מנגינה מיוחדת של כנסת ישראל. למד זאת ר' צדוק מהשבת, היא לא רק מסכמת את השבוע, היא כוללת בתוכה את הכול, "ומרגישים את כללות הבריאה". בהתחדשות ובבוריאה מחודשת. כך למשל כתב הרב זצ"ל (שמונה קבצים) בהתייחסו ללימוד:"לפעמים צריך הלימוד להיות דוקא קל ומרפרף על העינינים…שלא להטמיע את הזוהר העליון שלמעלה מכל עניין פרטי…ובזה יוצא האור הכללי..ומופיע באור גדול.."

יש משהו בשלם שיותר מסכום חלקיו, גם בלימוד… כמובן יש ערך וחשיבות לכל פרט, ויחד עם זאת למבט הכולל לאור הגדול, הוא הניחוח, הרוח, הגדולה- מעבר לכל פרט.ובקצרה – מה ניתן ללמוד מהבאת הקרבנות שהביאו הנשיאים מיוזמתם! (דומה לבנות צלפחד, פסח שני) הנשיאים רואים למרחוק! כשעם ישראל נתונים בהכנות לקראת הקמת המשכן, יש מי שצריך לחשוב, כיצד יפרקו וכיצד יסעו… ומשה רבנו שואל – מה פתאום? הרי ה' לא ציווה? עונה לו הקב"ה: "ויאמר ה' קח מאיתם- הסכימה דעתם לדעת עליונה".

מנהיג גדול, חושב לעולם על הצעד הבא… ומבין שנכון לפרוץ וליזום. ובשזה לשם שמים- מסכים עמו הקב"ה. ועוד הארה על מנהיגות. אלא שכל אחד ראה בזולתו את ראש הישיבה האמיתי. כשאדם חש שזולתו הוא האיש. הרי שאפשר לשני ראשי ישיבה לשאת בכתר אחד.

בהארה של הרב נריה על הפרשה, אולי ניתן למצוא כיוון נוסף. בחנוכת הנשיאים כתוב: "ויביאו את קרבנם. עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד…" שאל הרב נריה: "הא כיצד? שני נשיאים, ראשי השבטים, קרואי העדה, אנשי שם, וכי לא צר להם המקום על עגלה אחת? מה קורה כאן? ניסיון חיינו הציבוריים מעורר אצלנו פליאה גדולה על המראה שלפנינו, זו נראית לנו אידיליה שלא מעלמא דהדין ..(לא מהעולם הזה… הרצוף תחרות וקנאה …)

חשוב לדייק. אם כל אחד רואה את עצמו רוכב על העגלה הציבורית, אז אמנם כן. זה בלתי אפשרי. אבל בפסוק כתוב: " עגלה על שני הנשיאים". כל אחד מהנשיאים ברור לו, וכך הוא מרגיש, שעליו כל עגלת הצבור. הוא הנושא בעול הציבורי, כשזאת ההרגשה… הנשיא שמח שיש מי שעמו בעול. וכך כתב הספורנו: " עגלה על שני הנשיאים- לאות אחווה ביניהם אשר בה יהיו ראויים שתשרה שכינה ביניהם".השאלה לעולם היא, האם אתה חי בתחושת שליחות, האם אני מסוגל לחוש במשהו , במה שהרב זצ"ל היה חותם את מכתביו: " עבד לעם קדוש"? עבדות לכלל ישראל- או אז, האגו לא קיים. אלא העשייה במרכז, עם ישראל הנושא, צאן הקדושים- ילדי ישראל במרכז, אז שני ראשי הישיבה יכולים לשמש יחד בקדש.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
שני סינים
סיאמי | 30-05-2018 16:52
מה הפלא? כבר באו לעולם לא מעט ילודים בעלי שני ראשים. אומרים כי זה מעשה שטן, האומנם???