הגלות אינה רק אובדן עצמאות, הגלות אינה רק אובדן ארצנו, היא גם פיזור האומה – פיזור גאוגרפי ואף פיזור רוחני. עם מפוזר ומפורד. עתה בחזרתנו לארצנו, בחסדי ד' עלינו, חוזר אלינו החזון של מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.

אבל היצר הרע לא שקט ולא נח, והוא מנסה לחתוך את עם ישראל בסכינים.

למשל, הוא מנסה להסדיר מערך גיורים חלופי מזה של הרבנות הראשית, כך שלא נדע מי יהודי מי לא יהודי, ומייצר סוג חדש של אדם גר-לא-גר, יהודי-לא-יהודי. כבר לא נדע חלילה עם מי נוכל להתחתן.

וכן בזמן האחרון, הוא מנסה להסדיר מערך חלופי לכשרות, ומקיים בעצמו: אשמנו, בג"צנו. ובל נטעה, בלי לדון כאן על כשרות הבד"צים, אין זו כשרות חלופית, אלא חותמת נוספת לזו של הרבנות. אך הכשרות החלופית יוצרת סוג חדש של מזון: כשר-לא-כשר, טרף-לא-טרף. כבר לא נדע מה נוכל לאכול. כבר לא נוכל לאכול ביחד. הבודק יראה שיוזמה זו נתמכת כספית על ידי גופים שונים שחותרים להרוס את התורה בכלל ואת הרבנות הראשית בפרט. ב"ה, גם כאן קמו כל הרבנים הגדולים ואסרו כשרות מתחרה זו בתוקף.

בל נשכח, כחנו הוא אחדותנו. יש מליצה על מה שכתוב בהגדת פסח "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו": מה שאנו לא אחד בלבד, זה מה שעומד עלינו לכלותנו (אם הבנים שמחה פ"ג אות נ בשם ספר פרדס יוסף מהרי"ם מפאביאניץ).

אבל לא נירא ולא נפחד. גם ממחלה זו נתרפא. הרבה מחלות פקדו את עמנו וקמנו מהן. גם מן המחלה הזו נקום, בזכות הנשמה האלהית הפנימית ששוכנת באומתנו.

הנשמה הלאומית שלנו תגבר על היצר הצנטריפוגלי. היא תגבר על החותכים את האומה בסכינים, החותכים את האומה מהעבר שלה, החותכים את האומה מן התורה, החותכים את התורה בסכינים.

עם אחד, מדינה אחת, ממשלה אחת, צבא אחד, משטרה אחת, רבנות ראשית אחת, גיור אחד, כשרות אחת, תורה אחת. ד' אחד ושמו אחד.