הבעיה עם הספר 'אבוא ביתך' - מגמה מתירנית - סרוגים

הבעיה עם הספר 'אבוא ביתך' – מגמה מתירנית

אחרי הביקורת של הרב ליאור על הספר "אבוא ביתך" של הרבנים סתיו, מנתח הרב אריאל בראלי: "במקום לעודד את מגמת הקדושה ולרומם את הציבור, הספר מכשיר את השרץ"

הבעיה עם הספר 'אבוא ביתך' - מגמה מתירנית

הגאון הרב דב ליאור שליט"א, כתב דברי ביקורת חריפים כנגד הספר 'אבוא ביתך' שחיברו הרבנים סתיו. תורף דבריו הם, שהספר נכנע להלכי התרבות המערבית ומנסה לתת הכשרים, לתופעות של חולשה רוחנית.

לצערי, מחבר הספר הגיב בצורה שאינה מכבדת ואף מחוצפת, וכתב שאין בדברי הביקורת 'תוכן', אלא רק השמצות, בדברים הבאים (שהוצגו בפני הרב) יוכח שדברי הרב ליאור דווקא מלאים תוכן החשוב עד למאוד.

קדושים תהיו

פסיקה הלכתית אינה מסתיימת בחשבון הלכתי אלא הפוסק חייב לתן דעתו על מגמת הפסיקה והשפעתה. כך דוד המלך חיזר אחר צדדים הלכתיים על מנת להתיר אשה לבעלה כדי לעודד ילודה (שו"ת שיח יצחק תטז). לכן דברי הביקורת של הרב ליאור על "המגמה ללכת לקראת חולשות ה'דור' ולמצוא להם הכשר", מדויקים וענייניים.

במקום לעודד את מגמת הקדושה ולרומם את הציבור, הספר מכשיר את השרץ.

הרמב"ן כתב כי מצוות 'קדושים תהיו' היא מכוננת את מגמת התורה לקדושה המביאה דבקות בה'. לדבריו, אדם המתעלם ממגמה זו נחשב 'נבל ברשות התורה' משום שהוא לא נותן דעתו על מגמת התורה להוסיף קדושה. כתב הרב יוסף דב סולובייצ'יק (איש ההלכה) – "קדושה מייצגת חיים מסודרים וקבועים על פי ההלכה, ומוצאת את מילואה בקיום איסורי ביאה, מאכלות אסורים וכיוצא בהם… יפה כוחו של איש ההלכה, שאיננו זז מן העולם הזה ואיננו בורח לתחום מופשט וטהור. הוא תאב להוריד את השכינה והקדושה לתוך החלל והזמן, לתוך קיומו הסופי והארצי ".

תורה שאין לה בית אב

נאמר בירושלמי ( שבת יט,א) 'כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה'. עוד מובא בגמרא 'גדול שימושה יותר מלימודה' (ברכות ז' ע"ב). דברי חז"ל אלו מלמדים אותנו על כך שהפוסק חייב להתחבר לשרשרת הדורות עד משה בסיני ומכוח חיבור לרבו זוכה להגיע לדין אמת המקושר למסורת הפסיקה עד סיני.

להלן כמה דוגמאות לפסיקה מחודשת ללא בית אב:

א. בפרק א' עוסק הספר בעניין דחיית גיל הנישואין ודחיית הריון , לשם רכישת השכלה. מסקנתם היא (בעמ' 23) "רשאי אדם לדחות נישואיו כדי שיוכל להשלים את לימודיו והכשרתו המקצועית, באופן שיאפשר לו להתפרנס בכבוד". ההיתר שיש בפוסקים לדחות נישואין, נאמר במפורש רק במי ש"עוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה, מותר להתאחר" (שו"ע אה"ע סי' א' סע' ג').

המחברים מגבבים קולות, כדי להחיל היתר זה גם לצורך לימודי חול אקדמיים, אך לא מצאו שום פוסק שיתיר זאת במפורש, ויעתיק את ההיתר העקרוני לצורך לימוד תורה, גם לצורך לימודי חול. התנאי שכתבו הפוסקים בהיתר המפורש לצורך לימוד תורה, "והוא שאין יצרו מתגבר עליו", לא ראו לנכון לכתוב בסיכום דבריהם הלכה למעשה.

ב. בפרק ב' עוסק הספר, בלקיחת אמצעי מניעה לאחר שקיימו הזוג מצוות "פריה ורביה". מסקנתם היא (בעמ' 48) "משהוליד אדם ילדים וילדות (לפחות בן ובת), והוא סבור שאם יוסיף להוליד יווצר מכך קשיים כלכליים, זוגיים או חינוכיים, הרי שמעיקר הדין אין חיוב להביא ילדים נוספים לעולם…" לדברי המחברים אין צורך בהתייעצות עם תלמיד חכם ודי בכך שהאדם סבור שייווצר לו קושי כלכלי, כדי להתיר להתבטל ממצות "ולערב אל תנח ידיך" מסקנה זו אינה מקובלת על רוב ככל הפוסקים.

ג. הקביעה של הרב אברהם סתיו כי "צער והפסד ושעת הדחק הם מושגים הלכתיים מוכרים, אך בעולם שהולך ונעשה רגיש יותר ועדין יותר, מקבלים מושגים אלו משמעות רחבה ומורכבת יותר". אין לה בית אב ואין לה שום תוקף הלכתי.

ג. בפרק ט' עוסק הספר בנישואי כוהן עם גרושה. במסקנתם (בעמ' 185) הם לא מהססים לסמוך על דעה דחוקה שהכוהנים כיום אינם כוהנים ודאיים, וסיפור של האם, שנבעלה לגוי לפני נישואיה לאביה, כדי להתיר למי שהוחזק לכוהן רבות בשנים, להינשא עם גרושה. הם לא הביאו שום פוסק המורה כן לכתחילה ובאופן גורף, פסיקה באופן הזה אינה נכונה ואין לה בית אב.

ובאותה דרך בפרק כ"ד עוסק הספר בעניין אשת איש שזינתה מרצון בעודה נשואה, כאשר הייתה 'פרודה' מבעלה, וכעת רוצה לשוב אל הבעל. במסקנתם (בעמ' 488) כותבים המחברים בהחלט "לאור מכלול השיקולים נראה כי במקרה הנידון יש להתיר את האשה לבעלה".

ושוב אין פוסק שפרסם היתר באופן הזה, וגם אם קיים איזה שהוא היתר של דיעבד שבדיעבד, כדי שלא להוציא אישה מתחת בעלה, ודאי אין לפרסמו בספר המיועד לרבים.

לכל הדוגמאות הללו התכוון הרב ליאור אשר הזכיר את הגמרא בחולין (קי,א) המספרת על האמורא רב שהחמיר מפני שראה שהיו מזלזלים באיסור בשר וחלב. ובקל וחומר שבנושא עריות הפוסק חייב לנקוט במשנה זהירות מפני מתן הכשרים לחולשות של הציבור.

דברים שהצנעה יפה להם

בקורת נוספת כתב הרב ליאור שיש דברים שאינם נדרשים בציבור "אין דורשין בעריות בשלשה" (חגיגה ב,א). לכן העיסוק המפורז של הספר בענייני צניעות ופרסומו לציבור הרחב אינו במקום. בגלל הוראה זו של הרב ליאור אני מנוע להגיב על פסיקות בעייתיות רבות המצויות בספר, אולם דבר ברור הוא שיש לשאול מורה הוראה באופן פרטני לפני שנסמכים על הכתוב בו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
18 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
יישר כוח! מאמר מקסים!
יוסי | 21-02-2018 20:32
תודה!
להסיר מהמדף ומהאתר
פוגע ברגשותינו | 10-06-2019 8:51
זה מזעזע. רפורמי. תצהירו שהאתר הפך לרפורמי ואז תעשו מה שאתם רוצים
2
אמת צרופה!
יוסף ולר | 21-02-2018 21:32
יישר כח לרב בראלי על הדברים המחכימים ועל העמידה האיתנה לשמירת מסורת ישראל הקדושה
3
בקיצור, בעיניך "חדש אסור מן התורה". גם אם אין שום סיבה עניינית.
אוהד | 21-02-2018 21:37
מאמר חרדי למהדרין, שמשמעו: אסור לפסוק שום דבר חדש. כל פסיקה חייבת להיות בדיוק כמו שפסקו בעבר. ככה אפשר לנהל תורת חיים?
ודאי שאפשר, השאלה מי
הצ'ופצ'יק של הכורכום | 22-02-2018 22:00
ככל שאתה מחדש יותר, עליך להיות גדול יותר, לא גושניק בן 30 עם יומרות של גדול הפוסקים.
4
חילך לאורייתא
בני | 21-02-2018 22:46
טוב לדעת שעוד נשארו קולות שפויים שהוראות התורה וחזל הן אלה שמובילות אותם. הרב בראלי- יישר כח!
5
צריך ללמוד מהחרדים
יש להחמיר | 21-02-2018 23:02
וגם מהמוסלמים. לא מקרבים לדת עי הקלות אלא על ידי החמרות. כל המחמיר הקי זה משובח. צריך להחמיר!
6
נמאס כבר מהאנשים האלה
דני | 22-02-2018 14:17
מתחזים לרבנים צאו לנו מהחיים אברהם ודוד. למה גדולי ישראל לא אומרים לנו בפרוש שאברהם ודוד אינם רבנים???
הרב עובדיה אמר על דוד שהוא רשע.
גבי | 23-02-2018 13:05
אמנם הרב יעקב אריאל אמר בתגובה שדוד תלמיד חכם, אבל ברור לכולם שדוד תלמיד חכם בינוני. רודף שררה וכבוד, מלא במידת הגאווה. מורה הלכות פרטיות שמתאימות למקרים ספציפים והופך אותם להדרכה לכלל. אנחנו רוצים להתחבר לרבנים אמיתיים.. שמלאים בקדושה ויראת שמיים אמיתית.. נמאס כבר משני הליצנים האלו... צריך לצאת נגדם בכל הכח.
גדולי ישראל לא אומרים שהם לא רבנים, כי הם כן
אלון בלוך | 22-02-2018 20:08
זה פשוט מאוד
7
מגמה מתירנית זו בעיה?
יוסי | 04-03-2018 11:46
למדנו כח דהיתרא עדיף. כך נהגו כל הפוסקים הגדולים בדורות העבר. הרבנים סתיו, לכו בכחכם זה
8
מה יהיה הסוף עם הסרוגים? עד מתי יחריבו ויהרסו
יהודי כאוב | 31-05-2018 16:12
בושה וחרפה. מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו
9
אם הרב קוק היה חי, הוא היה מת! פירות באושים
חגי | 31-05-2018 16:14
מסכן. איזו יצירה אומללה יצאה לו. עושים כל מה שבא להם ומרשים לעצמם לשאת בתואר ׳דתי׳. אין לכם בושה? אתם מקסימום ׳חילונים שומרי שבת חלקית׳.
מה עם כבוד לרבנים שנסמכו בידי גדולים?
עושה ברב כבתוך שלו | 10-06-2019 8:53
מי סמך אותך, הרבנות? איזה מבחן עשית, כמוני- מבחן אחד לתואר ראשון בתנך או בהלכה?
10
לגבי שני הסעיפים הראשונים
יעקב | 15-06-2018 16:10
לגבי סעיף א - לא עמדו לנגד עיניו של הכותב דברי הרמבם במשנה תורה בהלכות דעות בפרק ה: דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך יישא אישה. ולגבי סעיף ב - לא עמדו לנגד עיניו דברי הרבמם בדיוק בהלכה שלאחרי אבל הטיפשים, מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה. צריך להשקיע יותר בלימוד רמבם.
11
כח דהיתרא עדיף- ביחוד בדיני נפשות של נישואין
דובי | 28-01-2019 13:16
ראה: מסכת ברכות דף ס עמוד א; מסכת עירובין דף עב עמוד ב; מסכת ביצה דף ב עמוד ב; מסכת גיטין דף מא עמוד ב; שם דף עד עמוד ב; מסכת קידושין דף ס עמוד ב; מסכת חולין דף נח עמוד א (פעמיים); מסכת נדה דף נט עמוד ב
12
במקום גאון, הרב הזה הוא גאה
ירידת הדורות | 10-06-2019 8:52
אז תפסיק לפסוק הלכות מחוץ לאתר סרוגים
13
מאמר מגמתי
ת"ח | 01-12-2020 9:53
ניכר שהרב סימן שהרבנים הנל אינם פוסקים ואינם תלמידי חכמים ואז בחר להפריך את פסיקותיהם עי קלף יש להחמיר. כותב המאמר צריך לחזור ללמוד על כבוד תלמידי חכמים לפני שמשיל מהם תואר זה. כך לא מקיימים מחלוקת לשם שמיים.