מליאת הכנסת, תתכנס באופן חריג היום (ראשון) כדי לאפשר לממשלה להניח את הצעת חוק התקציב ואת חוק ההסדרים- שמהווה את התוכנית הכלכלית לשנת 2019. זאת בכדי להביא את אישור החוקים לקריאה ראשונה במליאה כבר ביום שלישי הקרוב.

במקביל, נשמעו לאחרונה איומים מצד המפלגות החרדיות, שיקשו על העברתו הצפויה של התקציב, במידה ולא יחל קידומו של חוק גיוס חדש, החשוב להם כל כך לבחורי הישיבות במגזר.  במקום החוק שפסל בג"ץ לפני כחצי שנה.

ל-פי החוק, הקואליציה חייבת להמתין 48 שעות לפחות מרגע הנחת התקציב ועד להצבעה, על-מנת לאפשר לחברי הבית ללמוד את חוק התקציב וחוק ההסדרים המצורף אליו. אחרי הקריאה הראשונה ידונו הוועדות השונות בכנסת, בתקציבים הנוגעים אליהם, כשלאחריהן תקיים המליאה הצבעות בקריאה שנייה ושלישית.

תקציב המדינה עומד על 397.3 מיליארד שקל, כשהוא מתחלק בין משרדי הממשלה השונים: משרד החינוך מקבל כ־60 מיליארד שקל, משרד הביטחון כ־56 מיליארד שקל ועוד כ־9.5 מיליארד עבור "הוצאות ביטחוניות", המוסד לביטוח לאומי 44.3 מיליארד שקל, ומשרד הבריאות – 36.1 מיליארד שקל.

לפי דרישת הכנסת ולאור פרק הזמן הקצר יחסית לדיונים בתכנית הכלכלית,  נותרו בהצעת החוק כ- 30 נושאים בלבד, מה שיזרז את הליך החקיקה.

כאמור, הדבר היחיד שעלול לסכן את אישור התקציב הוא הניסיון  שעלה לאחרונה לכותרות של הסיעות החרדיות, להתנות את אישור התקציב באישור חוק יסוד לימוד התורה, שהוא הפתרון עוקף הבג"ץ המתגבש בנושא הפטור משירות צבאי לבחורי הישיבות בשביל להעבירו עוד במושב הנוכחי, במקום החוק שפסל בג"ץ לפני כחצי שנה. אולם בישיבת ראשי הקואליציה שהתקיימה ביום ראשון שעבר, סירב רה"מ נתניהו לבקשתם, וטען כי "אין זה הזמן לדון בכך".

בנוסף, בכירים בקואליציה הבהירו גם לראשי המפלגות החרדיות. "עד שהתקציב לשנת 2019 לא יאושר בכנסת בסוף המושב הנוכחי, אין מה לדבר על קידום חוק הגיוס", אמרו.

הלוז הצפוף לאישור התקציב מגיע לאחר דיונים אינטנסיביים שהתקיימו בשבועות האחרונים בין גורמי המקצוע במשרד האוצר לבין היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון ונציגי הכנסת לגבי הנושאים שייכללו בהצעת חוק ההסדרים. לבסוף, הגיעו שר האוצר, משה כחלון יו"ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין ויו"ר הקואליציה, דודי אמסלם להסכמות סופיות לגבי מבנה הצעת החוק לשנת 2019.

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין: "עשינו מאמץ למצוא את האיזון הנכון בין הרצון של הממשלה לקדם רפורמות כלכליות לבין שמירה על הליכי חקיקה תקינים. עתה, משחוק ההסדרים צומצם, האחריות עוברת לראשי הוועדות ולח"כים להוציא תחת ידיהם רפורמות המטיבות עם הציבור בהליך חקיקה תקין".

שר האוצר, משה כחלון: "ההבנות אליהן הגענו מאפשרות לנו להמשיך ולהגשים את מדיניות משרד האוצר להצמחת המשק, צמצום הפערים החברתיים, הפחתת יוקר המחייה ופתרון משבר הדיור. התקציב לשנת 2019 הוא אחראי ומאוזן שמתחשב בכלל הצרכים של המשק הישראלי. אני מודה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שפעם אחרי פעם מוכיח שהוא קשוב לצרכים של הכלכלה הישראלית ואזרחי ישראל".