מחקר חדש של 'מכון כתר' לכלכלה על פי התורה בדק את היתרי העסקה של החברות המופיעות במדד ת"א 25 ובמדד ת"א 100.
'היתר עסקה' או בכתיב הארמי 'היתר עסקא' הוא נוסח ההיתר המאפשר לבנקים ולחברות לגבות ריבית על הלוואות. קבלת ונתינת ריבית אסורים מהתורה, באמצעות כתב 'היתר עסקה' הופכים הלווה והמלווה לשותפים ברווחיים ובהפסדים ובכך ישנו היתר לגביית ולתשלום ריבית על ההלוואה.
כל הבנקים בישראל, מחזיקים בידיהם הסכמים של היתר עסקה על מנת לאפשר ללקוחותיהם שומרי המצוות ללוות מהם ללא חשש לעבור על איסור ריבית. בחברות רבות, בעיקר כאלו שמנפיקות אגרות חוב (אג"ח) לגיוס כספים, חייבות גם הן ביתר עסקה, אך לא כולם חותמים עליו ככל הנראה מחוסר מודעות לאיסור ריבית.
הרב שלמה אישון, ראש מכון כתר מסביר כי "אם לחברה אין היתר עסקה, המשמעות היא שאדם שקונה אג"ח של אותה חברה עלול לעבור על איסור ריבית, שזה איסור הלכתי חמור".
בעיה גם בחברות כשרות למהדרין
חוקרי מכון "כתר לכלכלה על פי התורה" פנו לכל אחת מהחברות המופיעות במדד ת"א 25 ו-100 ואספו ובדקו האם הם חתומים על מסמך "היתר עיסקא".
מתוך המחקר החדש שערך מכון כתר, במסגרתו בדקו את היתרי העיסקה של חברות המופיעות במדד ת"א 25 ו-100, עולה כי חברת שטראוס עלית אשר משקיעה מדי שנה מיליוני שקלים בפנייה לציבור הדתי-חרדי לא חתמה על היתר עיסקה.
הרב אישון מדגיש כי "מדובר בפגיעה בציבור הדתי – ציבור שמקפיד על כשרות במוצרי המזון, אך עלול לעבור על איסור ריבית".
בדומה לשטראוס, גם חברת אלביט מערכות, בזן, גזית גלוב וחברת כי"ל אינן חתומות על הסכם מסוג זה, כשהנתונים עדכניים לחודש יולי 2011.
מתוך החברות המופיעות במדד ת"א 100 ניתן לראות כי חברות ענק במשק כמו הכשרת הישוב, חברה לישראל, כימיקלים לישראל, כלכלית ירושלים, מטריקס, ושיכון ובינוי אינן חתומות על היתרי עיסקה.
עם זאת חברות כמו פרטנר, סלקום, שופרסל ורמי לוי, בזק, טבע וקבוצת דלק, חתומות על היתר עסקה כמו כל הבנקים בישראל.
הנתונים באדיבות מכון כתר לכלכלה על פי התורה


מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים