אחרי עשרות השנים בפוליטיקה הישראלית אף אחד לא נבהל למראה העימותים בין הסיעות. מתי המצב נראה שברירי? כשהוויכוחים עולים קומה ומגיעים מתוך הבית פנימה.

כשבתוך המפלגה חברי הכנסת רוצים במפלת איש את רעהו- מגישים עתירות נגד חבריהם לסיעה ומפטרים שר בכיר ללא ידיעתו כמו שנראה בשבוע האחרון, אז יש לעשות חושבים ולראות האם ההתנגדות ל'חוקים הנפיצים' תשבור את האידיליה של הקואליציה בכנת העשרים.

השבוע הגרוע של דרעי

רק ביום ביום חמישי האחרון פרסמנו, כי בסיעת ש"ס החלו במהלך התפטרותו של השר דוד אזולאי המאושפז בשבועות האחרונים בבית החולים, ומי שאמור להחליפו, הוא לא אחר מאשר בנו, ינון אזולאי, הממוקם במקום ה-16 ברשימת המפלגה לכנסת ומשמש בשנתיים האחרונות גם כעוזרו של יושב ראש המפלגה, השר אריה דרעי.

אז איך ממקום 16 ברשימה, אזולאי יהיה חבר כנסת מטעם ש"ס שקיבלה 7 מנדטים בלבד? גם לזה יש הסבר. על פי רעיון של דרעי, כל הבאים בתור ברשימה הגישו את התפטרותם לוועדת הבחירות המרכזית. זאת אומרת, יושב ראש המפלגה דאג להתפטרות שר מסיעתו שלו ללא ידיעתו.

אזולאי מצידו הכחיש את המהלך ואמר, "אין כל שחר לשמועה על התפטרות צפויה שלי מהכנסת, עמדתי ואני עומד בקשר רציף עם יו"ר התנועה הרב אריה דרעי ואנחנו מתואמים באופן מלא".

הויכוחים בתוך הליכוד יוצאים לתקשורת

ההמחשה לעימותים בתוך הסיעות, הוצגה הבוקר גם בישיבת הממשלה לאחר ששרי הליכוד יצאו כנגד העתירה לבית הדין של התנועה סביב סילוקה של ח"כ השכל המייצגת את הזרם הליברלי של הבוחרים, ומתנגדת לאותו 'חוק מרכולים' של החרדים. אך צריך להבהיר, העתירה נגד השכל הוגשה גם בתמיכת יושב ראש המפלגה ראש הממשלה בנימין נתניהו. משמע, גם כאן היו"ר לא מנע את כדור השלג סביב הפסקת חברותה של השכל.

למרות שבליכוד לא אהבו את חוק המרכולים, הצליחו החברים להשאיר בשבועיים האחרונים את הוויכוחים בתוך ישיבות הסיעה. כאשר הוויכוחים כבר לא נשארים בפנים, אלא יוצאים החוצה ומתפוצצים בכותרות ראשיות, המצב נראה חמור.

מלחמת כולם בכולם

גם בסיעת 'כולנו' החכי"ם שותקים. אולם שם היא נובעת, לא בגלל שאין מחלוקות- אלא בזכות החסות שפורש השר כחלון על חברי הכנסת שלו מצד אחד, והיד החופשית שהוא נותן להם כשהם נוקטים בעמדות נגד מול החלטות הקואליציה מצד שני.

את הנמשל על הסיעות נתן ללמוד מהמעשייה על האב ששכב על ערש דווי, וקרא לעשרת בניו כדי לדבר איתם לפני מותו. אמר להם האב- "הביאו את חבילת הקש שמונחת ליד ראשי", לקח הבכור את חבילת הקש וביקש להביאה לאביו, אך האב אמר: "נסה בני, לשבור את הקשים הללו". ניסה הבכור לשבור את החבילה, ניסה לכופפה, הפעיל כח רב- אך הקשים נשארו שלמים.

"הרי קש נשבר בקלות, ואיך חבילה זו לא נשברת?" תמה הבן. לאחר שניסו כל הבנים, ללא הצלחה, ביקש האב את החבילה; לקח קש אחד ושבר אותו, לקח עוד קש ושבר אותו, וכך שבר את כל חבילת הקש- אחד, אחד.

אמר להם האב: "איך אני שאני חלש הצלחתי לשבור את הקשים ואילו אתם שכח רב לכם לא הצלחתם? אלא שכל זמן שהחבילה מאוגדת, אי אפשר לשבור אותה, אך אם מפרקים את החבילה- בקלות אפשר לשוברה, כך אתם, בני כל זמן שאתם מאוגדים אי אפשר לנצח אף אחד מכם, אך אם תפרדו חלילה בקלות אפשר לנצח כל אחד מכם."

בקואליציה הולכים לכיוון מסוכן. מלחמה ראש בראש של יושבי ראש המפלגות כשמאחוריהם מפלגות מאוחדות תביא לעימותים, אבל תישאר ברמת המחלוקות. כשהמצב הופך לפירוד כוחות מתוך הבית פנימה- החוקים הנפיצים יגרמו למפלה במקום לשלום הממשלה.