"הרבנים ניצחו בקרב, הפסידו במלחמה"

לפני כשנה וחצי סער המגזר החרדי בעקבות כרוזים שהופצו בכל פינה, ומאמרים בעיתונות המזהירים את הציבור החרדי מקריאה ופרסום באתרי האינטרנט החרדיים.

בזה אחר זה הודיעו אתרים חרדיים כי הם סוגרים את האתר או לחילופין מוכרים אותו לגורמים לא חרדיים. על פניו זה היה נראה כי מדובר בסופו של השילוב בין אתר אינטרנט וחליפה וכובע.

אלא שמחקר של ד"ר צוריאל ראשי, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית ליפשיץ, שהסתיים זה עתה מראה– לא רק שהמכתב לא פגע אנושות באינטרנט החרדי, אלא במבט לאחור ניתן לומר שהקריאה להחרים את האינטרנט החרדי רק העצימה את כוחו.

ד"ר ראשי עקב אחר העיתונים היומיים החרדיים, בתקופה בה התנהלה המלחמה התקשורתית בין היומונים החרדיים לאתרי האינטרנט השונים, בין חנוכה לפסח בשנה שעברה. תוצאות המחקר שלו הוצגו ביום השתלמות שנערך לאחרונה בבית התפוצות כחלק משיתוף פעולה מתמשך בין הפיקוח על התקשורת במשרד החינוך ובין מכללת ליפשיץ.

התוצאות מראות את מה שחלקנו אולי חשדנו בו. למרות התדמית של הציבור החרדי כממלא אחר החלטות המנהיגות הרבנית, כמעט ללא סייג, נראה שהנושא נפרץ כשהוא נגע להתקדמות הציבור החרדי למרחב הווירטואלי. העניין של הציבור בגלישה באינטרנט ניצח את רצון ההנהגה.

על פי המחקר במבחן הזמן מספר הכניסות לאתרים המובילים גדלו באופן משמעותי מאז החרם. חשוב מכך, הוא שפורטלי האינטרנט החרדים, עברו למתקפה, והפכו לעיתונות עצמאית חוקרת, פנים מיגזרית, דבר שלא היה לו אח ורע קודם בתקשורת החרדית

עיתונות עצמאית

"המלחמה באה על רקע מאבק כלכלי שמתנהל כיום על חייה של העיתונות המודפסת ברחבי העולם", מסביר ד"ר ראשי. "עם זאת, התייחד המאבק החרדי בכמה וכמה היבטים: ראשית, מלבד המצוקה הכלכלית בה נמצאת העיתונות המודפסת, הייתה העיתונות הזו במשך שנים שופרם של המנהיגות הדתית והפוליטית. עיתונות זו הייתה במשך עשרות שנים חד סטרית ולא השמיעה קולות אופוזיציוניים הקוראים תיגר על המנהיגות הקיימת.

בנוסף העיתונות לא הציגה עוולות המתרחשות בתוך הציבור החרדי כלל". האתרים החרדים, מסביר ראשי, היוו קול חריג ומתריס, פרסמו ידיעות אודות אירועים פליליים שלא היו זוכים לסיקור בציבור החרדי לפניהם (למשל: האם המרעיבה, אמא טאליבן והכת של אליאור חן), ו"הגדיל לעשות האתר ב'חדרי חרדים' שיצר 'מייל אדום' לדיווח על התעללויות במשפחה".

כאמור, אתרי אינטרנט חרדיים רבים הפסיקו את פעילותם, בעקבות הקריאה נגד אתרי האינטרנט, או לפחות הפסיקו לדווח חדשות ברמה הארצית והמגזרית. מה לגבי אלה שהמשיכו? מבדיקה שערך ד"ר ראשי עולה, שלמרות התדמית החרדית של הליכה ללא פשרות אחרי דברי הרבנים, כאן דווקא נוצרו סדקים:

"במבחן התוצאה, אתרי האינטרנט החרדיים המובילים ובראשם 'חדרי חרדים' ו'כיכר השבת' זכו בעקבות הקריאה של הרבנים לחשיפה אדירה חינמית במדיה הסקטוריאלית ובמדיה הארצית, ובעקבות כך העלו את מספר הכניסות ביום במאות אחוזים. האמרה הידועה ש'לא משנה מה כתבו עליך, העיקר שאייתו את השם שלך נכון' מעולם לא זכתה להוכחה חותכת כל כך.

הרבנים מכירים באתרי האינטרנט

המדיה הזו חשה חופשייה יותר וביום כניסתם לכלא של ההורים מפרשיית עמנואל שודרו התהלוכות ההמוניות מהשידור ישיר של ערוץ 2 באתר כיכר השבת, ותחקירים או כתבות (גם אם אינן מחמיאות) על העולם החרדי משודרים עד היום באתרי החדשות החרדיים המובילים".

שיא השינוי הורגש, כך הסביר ד"ר ראשי, לאחרונה, כאשר נחשפה פרשיית דודי זילברשלג במהלכה נשלחה אליו נערת פיתוי. אז "האתרים נתבקשו על ידי ועדת הרבנים לאתרים חרדיים שלא לשדר את הראיון ולא לעסוק בפרשייה בהרחבה, ולא נדרשו לכך כפי שהיה בתקופת החרם כשנה לפני כן". לדעת ד"ר ראשי אלו ניצני הכרה של הממסד הרבני בכוחה של המדיה הזו. האתרים הסכימו לבקשה. "בשורה התחתונה אמנם נסגרו חלק מהאתרים ובקרב הזה היה ניצחון חרדי", הסביר ד"ר ראשי, "אבל במערכה כולה הפסידו כל אלו שחשבו שניתן לפרוץ את הסקרנות החרדית הוירטואלית".