"אחרי החגים יתחדש הכל, יתחדשו וישובו ימי החול. האוויר, העפר, המטר והאש, גם אתה תתחדש" (נעמי שמר).

רגע לפני החזרה לשיגרה, קיים מעבר עדין בין שלב חיתום הדין (הושענא רבא) לבין החזרה המלאה לימות החול.

כאשר אדם עומד על מפתן ביתו לקראת היציאה לדרך הוא מתפלל שתיצלח דרכו, כך ניתן היה לצפות כי תפילות שמיני עצרת יעסקו בתחינה ליכולת לצאת לשנה החדשה תוך שימוש בכוחות הרוחניים שקיבלנו בימות החג.

באופן שונה לגמרי, התפילה הראשונה לאחר הימים הנוראים ובסיומם של חגי תשרי, היא "תפילת הגשם". גשם, כשמו כן הוא, מבטא התייחסות לחלקים הגשמיים, הארציים, המרכיב הבסיסי ביותר לאדם ,המספק לאדם את היכולת לדאוג למחייתו ע"י מזון ושתיה.

גם ברכתו של יצחק אבינו לבנו יעקב הינה ברכה גשמית לכאורה: "ויתן לך אלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ" (בראשית כ"ז, כ"ח) וכי זו פסגת השאיפות של יצחק מבנו? שפע חומרי? אלא, נראה כי קיימת תפיסת עומק יהודית ביחס להתבוננות על עולם החומר.

ברמה הבסיסית, יש חשיבות לעולם החומר כמרכיב בסיסי לבניית קומת הרוח. רק אדם שיש לו רווחה כלכלית יכול להתפנות ולעסוק בסוגיות רוחניות. אין הכוונה לעושר אובייקטיבי. אלא, לתחושה סובייקטיבית של פניות. מתוך הבנה זו בחר פרעה להכביד את עבודת הפרך על בנ"י שלא יזכו למרווח נשימה להגות במצבם ואולי מתוך כך לנסות ,אולי ,למרוד במלכות ולצאת כנגד השיעבוד.

"תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל-הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ-בָהּ; וְאַל-יִשְׁעוּ, בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר" (שמות ה',ט').

ברובד היותר עמוק, יש לראות את התגלות היוצר דרך מעשה היצירה. כך חזר יעקב אבינו וחצה את הירדן בשביל "פכים קטנים" מכאן, שיעקב ראה חשיבות וגילה יחס לפרטי חיים, זניחים לכאורה מתוך תפיסה כי כל שנמצא בעולם יש לו ערך.

לפני שנים רבות, למדתי בבית מדרש אשר בהקשר הזה , הוטחה ביקורת כלפי חלקים בציבור שומרי התורה הנוטים לזלזל בצדדים אסתטיים ובהקפדה על עניינים זניחים כגון הצמדות ללחות זמנים ולכל מה שאינו עיסוק גרידא בעולמות של תוכן.

ומעל הכל, הגשם כמייצג את "עולם החומר" מחדד את תפיסת אפסיותו של האדם ואת התלות המוחלטת של האדם בבוראו. ובמקביל, מחדד את השוויון של כל באי העולם מול רבש"ע. שכן, אין הבדל ברמת ההזדקקות לגשם בין ראשי העם לבין אחרון קבצני הרחוב.

גם בימינו, בשעה שהטכנולוגיה מפותחת ומתפתחת וניתן להתפיל מים לצורכי שתיה וחקלאות עדיין, אין תחליף למטר השמים כאשר האדמה רוויה בגשם החשש משריפות ענק מצטמצם וכן הגשם מנקה את האויר ובכך מסייע לנשימה .

כמי שנשואה למטארולוג חובב, אשר לא אחת נדרש לתת תחזית הן לאנשים פרטיים והן לגופים ציבוריים בכדי שיתאימו ויעדכנו את תוכניותיהם על פי תחזית המק"ם קל לחוש את התלות המוחלטת והשפעתה על סדר יומנו, את השמחה וההתרגשות בשעה שיורדים גשמי ברכה ואת החרדה והמתח הנלווים לתחזיות מזג אויר קיצוניות.

בתפילה, כי בימים אלו ימים של חזרה לשיגרה, שיבה אל עולם החומר, אל האוויר, העפר, המטר והאש. נדע לראות בחלקים הגשמיים כלים לשיכלול עולמנו הרוחני, נבין את מקומינו בעולם ביחס לנשגב ממנו ונייחל שיהיו הגשמים גשמי ברכה וחיים
חורף טוב.

=======

רונית שני-מנתחת התנהגות