בטור האחרון, הגדרנו מאפיינים שעשויים לסייע לנו בזיהוי הרצון הפנימי שלנו.
היום אני רוצה להתמקד בביטוי המיידי והישיר של כוח הרצון: לקיחת החלטות. מההיכרות האינטימית שלי עם רווקים ורווקות רבים וטובים – זו בסופו של דבר הנקודה שעליה הכל קם… או נופל. רוב אנשי "הביצה" שאני מלווה הכירו לפחות אדם אחד שיכול היה להתאים (פלוס מינוס, אתם יודעים) אבל החתונה התפספסה מרוב התלבטויות וחוסר החלטיות.
אז בואו ננסה להבין למה אנחנו נמנעים מקבלת החלטות ואיך אנחנו מחליטים. איזה חמורים אנחנו! דמיינו חמור רעב, צמא, ומותש אחרי מסע ארוך ומפרך. על סף אפיסת כוחות ומוות ודאי, הוא מגיע אל צומת T. לפתע, מגיח אל תוך שדה הראיה שלו, עשרים מטר מימינו – דלי מלא במים. "אני לא מאמין! נס", הוא אומר לעצמו (כן, כן, זה האח של אתונו של בלעם – הוא יודע לדבר), "כנראה שהיום לא אמות, אחרי הכל!" אבל איך שהוא בא להתקרב למים, פתאום, עינו השמאלית קולטת ערימת תבן, 20 מטר משמאלו.
"יו! אני כל כך רעב, עדיף שאשים את פעמיי לכיוון האוכל." טרם עשה צעד אחד שמאלה, מבטו שוב תופס את המים שמימינו והצמא מתעורר ביתר שאת, ואז שוב הרעב ושוב ושוב – עד שמרוב צמא, רעב והתלבטות, חמורנו הלא-החלטי פשוט… מת במקום.
אני נזכר במשל המצחיק- עצוב הזה, המיוחס לפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-14 ז'אן בורידן, בכל פעם שאני תקוע בין 2 החלטות חשובות בחיי וכמעט בכל פעם שאני מלווה מישהו תקוע ברווקותו. "אתה מבין”, אומרת לי הבחורה, "אני יודעת שפלוני אחלה בחור אבל ליבי עם אלמוני שלצערי לא ברמה הדתית שאני דורשת. אוף, אני לא יודעת מה לעשות…" או: "ברור לי שפלונית מתאימה לי ככפפה ליד, אבל אני מעדיף את אלמונית – כי היא הרבה יותר יפה ומושכת בעיניי. זו התלבטות נוראית!" וכן הלאה. כולנו, רווקים כנשואים, תקועים בצומת הדילמות כמו… חמורים.
להיתקע בין 2 החלטות חשובות בחיים ( צילום: שאטרסטוק)
ובתחום השידוכים, רק תכפילו את ההתלבטות במספר הדייטים ותגיעו לתסבוכת שלא מהעולם הזה (עליה הרחבנו בטור הראשון).למה זה קורה לי? למה בני אדם רבים מעדיפים לא להחליט ונשארים תקועים בדילמה, ברווקותם, קרחים מכאן ומכאן? אני רואה לפחות 3 סיבות עיקריות:
1. פחד ראשון: החתונה זה בית כלא. איך אמר לי ידיד שהתארס לא מזמן (!): "רווק חי כמו כלב. נשוי חי… כמו כלב קשור!" הפחד הזה נשמע כמו: "נגמרו הימים הטובים, נגמרה החופשה – אחרי החתונה, לא תוכל לעשות מה שבא לך, לצאת לאן שבא לך ומתי שבא לך. תהיה חייב לעשות אינספור דברים שלא מתחשק לך לעשות, דברים שיגבילו את החופש שלך. אתה בטוח שאתה רוצה לוותר מרצונך על החופש שלך ולהיות עבר נרצע?"
2. פחד שני: אולי אני עושה טעות נוראית. הסרטים, האינטרנט, המדיה, החדשות וכו' מפיצים סיפורים מצמררים בהם זוגיות היא שם נרדף לרצח, בגידות ועוד כל מיני מרעין בישין. הפחד הזה נשמע קצת ככה: "מה אם מאחורי עלם החמודות הלז מסתתר איזה סוטה אלים וצמא דם? מה אם הבחורה המתוקה הזו מחביאה היטב את הרודנית השתלטנית או הדיכאונית שבתוכה? זה ייגמר בדם. אל תאמין למה שאתה רואה ואל תהיה תמים. עזוב, חתונה זה עסק מסוכן."
3. פחד שלישי: יכולתי למצוא יותר טוב. אנחנו חיים בדור המוצף בשפע אדיר של הצעות. הולך ומתחדד לנו הרצון לקבל בדיוק את מה שאנחנו רוצים, לא פחות אבל כן יותר (אם אפשר). לכן, בהחלטה גורלית כמו נישואין, רבים חוששים להתפשר ולהיכנס לקשר כה משמעותי בלב לא שלם. ככה הפחד הזה נשמע בערך: "מי אמר שהבחור הזה מתאים לך באמת? אולי גבר אחר מתאים לך יותר? אולי הוא מחכה לך בפינת הרחוב הבא, בארוחת שבת הבאה, בשיעור הבא? בבית כנסת? בעיר אחרת? למה שתסתפקי בהתאמה חלקית, בסופו של דבר את תשלמי על הפשרה הזו והחתונה שלך תהיה אפרורית-בינונית-פושרת. לך, מגיע יותר. את לא רוצה להתגרש כמו ההוא וההיא, נכון? את לא רוצה לשחזר את נישואי הורייך הלא מוצלחים. את לא רוצה להגיע למצב בו את כבר לא תאהבי את בן הזוג שלך, נכון?! אז תמשיכי לחפש עד שתמצאי את מי שמתאים לך בול…"
עד כאן הסקירה הקצרה של הפחדים שתוקעים את האדם במצבו הנוכחי. ההתלבטויות האלה הן לא סתם שאלות אלא מחשבות קיומיות, כבדות משקל והרות גורל. ככל שהחשיבות של הדילמה עולה, כך גוברת התקיעות וחוסר היכולת להחליט החלטה ולעשות מעשה. בשבוע הבא, אציע פתרונות מעשיים להפחית את עוצמת הפחדים ולהגביר את יכולת ההחלטה.
הכותב: אהרן דרמון – ראש קהילת בי"כ כורזין בנחלאות. מרצה, מאמן אישי וזוגי, מטפל ומגשר
