בטור האחרון, ראינו שהרצון הוא כוח-על בכוחות הנפש שלנו ושחַיֵּינוּ אינם אלא השתקפות של אותו הכוח רב-העוצמה. אבל בכל פעם שאני מעביר הרצאה על הנושא המרתק והכל-כך חשוב הזה, מישהו בקהל מתקומם מעט ושואל אותי שאלה פשוטה, מובנת ומאוד מתבקשת:
"אם הרצון שלי כל כך חזק והחיים שלי הם הביטוי שלו – אז איך זה שאין לי את כל מה שאני רוצה בחיים?! הרי אני רוצה להתחתן, אני רוצה בריאות, אני רוצה שמחה – ותכל'ס, חסרה לי זוגיות, אני עצוב ויש לי כל מיני חסרונות וצרות כאלה ואחרות… אז איך יכול להיות?"
התשובה מעט מורכבת אבל אנסה לענות בראשי פרקים:
לא, אתה לא רוצה באמת
רצון אינו השתוקקות, חֵשֶׁק, חֵפֶץ, תאווה או תשוקה. כשאני אומר "אני רוצה קפה" – אני משתמש במילה "רוצה" אבל אני לא באמת מתכוון להפעיל את עוצמת כוח הרצון שבי. סתם, יש לי חשק למשהו מסוים. יש הרבה דברים שמתחשק לנו אבל אנחנו לא באמת רוצים אותם. זה יותר סוג של משאלה. כאילו שאנחנו אומרים לעצמנו: "יהיה לי נחמד שכך וכך יקרה אבל אני לא הולך להתאבד על זה." הביטוי המתאים (והישראלי) ביותר לחוויה הפנימית הזו הוא: "בא לי". מובן שחיינו אינם השתקפות של כל פיפס ש"בא לנו". במילים אחרות, הרבה אנשים סבורים שהם 'רוצים' דברים כשבמקרה הטוב רק מתחשק להם. ההבדל משמעותי ביותר ומסביר הרבה תופעות בחיים.
גיוס כללי
לעומת זאת, רצון אמיתי הוא מעין 'צו 8' המגייס את כל כוחות האדם, כולם כולל כולם. כשאני רוצה באמת משהו, העצמה מורגשת בכל רבדי נפשי וגופי, החל מהשכל, עובר ברגש וכָּלֶה בכוח העשייה וההתנהגות. לא כמו ההוא מהלוטו ש'רוצה' לזכות אבל אפילו לא ממלא את הטופס. אדם שרוצה משהו מסוגל להפוך את העולם, לצאת מאזור הנוחות שלו ולעבוד קשה כדי שרצונו יבוא לידי ביטוי בעולם.
זה מזכיר לי מישהו שסיפרתי לו על טכניקה מסוימת הקשורה לשפת גוף. הוא ענה לי בבוז: "פחחח, עזוב… מה זה השטויות האלה. ניסיתי וזה לא עובד." שאלתי אותו כמה פעמים הוא ניסה ותשובתו השאירה אותי פעור פה: "פעם אחת…" לא, זה לא נקרא. אדם שרוצה באמת, לא מתייאש בקלות, מנסה שוב ושוב עד להשגת מטרתו ורק מקרים יוצאי דופן עלולים להניא אותו מלבטא את רצונו. תשאלו כל מיני מצליחנים כמה פעמים דחו אותם בדרך אל ההצלחה… זה תמיד מפתיע ומפליא לשמוע מהם על הדרך שהם עברו ולהיווכח ששום דבר לא הזיז אותם מתחושת היעוד שלהם, נגד כל הסיכויים והדחיות. לכן כשאני שומע שרווק אומר לי: "ניסיתי הכל" אני בד"כ עונה: "אתה בטוח שהכל? כי הכל זה באמת כולל הרבה דברים… בוא נחשוב ביחד על אפיקים חדשים." עדיין לא קרה שמישהו הצליח להפתיע אותי ובאמת עשה 'הכל'.
רצון יעודי
הרצון שלנו מְכַוֵּון אותנו תמיד לעולם של משמעות ושל יעוד. הוא מגיע ממקום עמוק מאוד בנפש ולכן הרצון לא יסתפק ב'לעשות כסף' או ב'להראות חטוב' או כל מיני אמירות אחרות חיצוניות ורדודות. הרצון יכוון אותנו ללא הרף לעבר אידאלים נשגבים, לשאיפות טהורות וקדושות. הרצון הוא אִידֵאָלִיסְט בִּלְתִּי נִלְאֶה במהותו.
תהיה אתה – כל האחרים תפוסים
אי אפשר "לברוא" רצון – ניתן רק לגלות אותו. הווה אומר: הרצון שלנו קיים בתוכנו, הוא מגיע איתנו מההתחלה – 'בילט-אין'. הוא בדרך כלל מכוסה בשכבות עבות של הסחות דעת והפרעות כגון פחדים, אכזבות, בושות, דאגות וכו'. אבל על ידי עבודה פנימית ועקבית, אנחנו מסוגלים לגלות את הרצון שלנו. לכן אין שום סיבה לנסות להעתיק רצון ממישהו אחר. פשוט חופרים בתוך עצמנו, מורידים עוד שכבה של פסולת ושל חיצוניות, מעמיקים ומסירים עוד קליפה – עד שנוגעים בתשתית האישיות – הרצון. בכל אחד מאיתנו שוכנת נשמה שכינויה הוא: "חלק אלוה ממעל". כביכול, הקב"ה נטע בכולנו חלק מעצמו. החלק הזה הינו הרצון, מעין כוח גרעיני שמפעיל את כל כוחותינו. תפקידנו בחיים הוא לגלות את הרצון הזה ולתת לו ביטוי בפועל כדי לשנות את עצמנו ואת העולם לטובה.
רצון להשפיע
הרצון שלנו תמיד קשור להשפעה חיובית על העולם ועל הזולת. לא יתכן רצון שהוא (רק) אגואיסטי. יתכן שהאגו גם יהנה ממימוש היעוד של האדם אבל זו לא המטרה האולטימטיבית. כל רצון פנימי הינו רצון להיטיב, להשפיע, להעניק – לזולת. כי הנשמה, בתור 'חלק' מהקב"ה המוגדר כ"טוב ומיטיב" חולקת איתו, כביכול, את אותו DNA ושאיפתה הינה תמיד להיות טובה ומיטיבה.
יאללה לעבודה!
הרצון תמיד בא לידי ביטוי במישור העשייה. אחרי שהרצון מתגלה, הוא דורש דריסת כף רגל בעולם העשייה, בפועל. זו יכולה להיות עשייה כבירה אבל זה גם יכול להיות התחלה של משהו. ניצנים, שינויים קטנים. העיקר לעשות ולהתמיד. לצורך העניין, גם לשבת בהרפיה מכוונת או בדמיון מודרך – יכול להיחשב כעשייה. אה, וההפך הוא גם נכון, לרוב: חוסר עשייה מבטא עמימות מסוימת בגילוי כוח הרצון.
תתפללו על זה
מטרת התפילה (לפחות לפי הרב קוק), הינה בירור כוח הרצון. כשאני מעמת את רצוני (הקטן והחלקי) מול רצונו של בורא העולם (הגדול והכללי), אני מאפשר לעצמי לבדוק ולחדד מה אני רוצה ולמה אני רוצה את מה שאני רוצה. זהו תהליך מבורך ומרתק שבו נוכל להבחין בין מה שאנחנו באמת רוצים לבין מה שבא לנו.
כך נוכל להעמיק ולגלות את רצוננו הפנימי עד שנקיים הלכה למעשה את אימרתו של רבן גמליאל בפרקי אבות: "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו…"
הכותב: אהרן דרמון – ראש קהילת בי"כ כורזין בנחלאות. מרצה, מאמן אישי וזוגי, מטפל ומגשר
