סינסינטי: דימיטרוב עם מאסטרס ראשון

2017 היא השנה הטובה בקריירה של דימיטרוב.

חצי הגמר באליפות אוסטרליה, משחק ענק בו דימיטרוב הפסיד לנדאל בחמש מערכות קשוחות במיוחד, אותת כי משהו מהותי השתנה אצל "בייבי פדרר".

מי שאמור היה להיות פדרר הבא נראה במהלך המשחק דווקא כמו גרסה חדשה של נובאק דג'וקוביץ' – נחוש עד כדי טירוף, מוכן לספוג עשרות ומאות מהלומות מהקו האחורי, להישאר על הרגליים ולהכות עוד כדור ועוד כדור.

גם היום התכונות האלו באו לידי ביטוי.

דימיטרוב כבר לא עולה למגרש רק כדי לשחק וליהנות. הוא בא כדי לנצח. הרצון לנצח בולט בכל נקודה שהוא משחק.

דימיטרוב לא חייך היום על המגרש עד הניצחון, לא המתין בין הנקודות, לא יצר קשר עין עם קיריוס. הוא היה מרוכז במאת האחוזים.

קיריוס: מחפש את הווינר הקל

כנראה שיש טניסאים מסוימים שצריכים לצבור לא מעט ניסיון כדי להפוך לווינרים זוללי גביעים.

קיריוס, בניגוד לעמיתו לטניסאי הדור הבא סאשה זברב, צריך לצבור עוד הרבה שעות מגרש לפני שיצליח להיפטר מההרגלים הרעים שלו ולהפוך לטניסאי שמפחיד לעלות נגדו למגרש.

קיריוס הוא אתלט-על בעל חבטות עם עצמה מפחידה, אבל התחושה היא שהוא ממהר ללכת על חבטות מסוכנות מדי, ומחפש את הווינר הקל לעתים תכופות מדי.

קיריוס לא יזכה בתואר גראנד סלאם עד שממש יכאב לו באופן פיזי להחטיא כדורים.

זכייה בתארים מול טניסאי צמרת עוברת לא רק בטווינרים, וינרים וסרטוני היילייטס. היא עוברת דרך ניסיון סזיפי ובלתי מתפשר לזכות בכל נקודה ומשחקון.

טניסאי העל לא מוותרים על אף חבטה. קיריוס עדיין רחוק מהמקום הזה.

אולי יום אחד יגיע לשם, ואז, יחד עם הכישרון העצום שלו, השמיים הם הגבול.

ולבסוף, יש לכתוב מילה על החיבוק הארוך בין קיריוס לדימיטרוב ברשת אחרי המשחק.

אפשר לקרוא לקיריוס פרחח ורצוי לא לאהוב את ההתנהגות שלו ברגעים רבים מדי בשנים האחרונות, אבל אין להכחיש שיש בבחור משהו אמיתי ושובה לב.

לראייה, הוא מסתדר נהדר עם טניסאים רבים בסבב, ולא מתבייש להחמיא ולחזק גם את הטניסאים להם הוא מפסיד.

חסרה לנו בסבב קצת אחוות לוחמים חמה. נראה שקיריוס מחזיר אותה לאופנה.

גמר הנשים: מוגורוזה ממשת את הפוטנציאל הגדול שלה

גארבינייה מוגורוזה מחצה את סימונה האלפ בגמר סינסינטי, 1-6 0-6.

זו הייתה תצוגה מעוררת השתאות מצד הספרדיה. האלפ לא שיחקה במיטבה, אולם הסיפור הוא מוגורוזה.

בשנים האחרונות מספר טניסאיות נתנו לנו תחושה שעוד רגע קט והן משתלטות על הסבב עם הטניס האגרסיבי והמעולה שלהן.

הייתה לנו קוויטובה, ולאחריה אזרנקה, וכעת זה תורה של מוגורוזה להיראות כטניסאית על שבמיטבה היא כמעט בלתי מנוצחת.

זו כמובן אשליה.

מוגורוזה היא טניסאית מצוינת אבל גם השבוע כמעט הפסידה בשני משחקים שונים עוד לפני חצי הגמר. היא אינה יציבה דיה ונוטה להכות טעויות רבות גם במשחקים טובים שלה.

ובכל זאת, החודשיים האחרונים היו מרשימים ביותר. הזכייה בווימבלדון הרגישה טבעית.

מוגורוזה היא סופר סטארית בהתהוות. טובה מדי מכדי להיות עוד אחת מהטניסאיות הטובות מאוד שבמשך שנים לא מצליחות לעשות את קפיצת המדרגה האחרונה ולהפוך למי שזוכה בתארי גראנד סלאם.

עכשיו, כשהצליחה לזכות בתואר הראשון שלה שאינו תואר גראנד סלאם מזה כמעט שנתיים, נראה שמוגורוזה מממשת את הפוטנציאל הגדול שלה.

לא עוד טניסאית שמבליחה פעם-פעמיים בשנה אלא טניסאית צמרת שמתחרה על כל תואר מול כל טניסאית.

הכותב: נמרוד דרור, מנהל  דף הפייסבוק "נמרוד כותב על טניס", עדכונים, חדשות ופרשנויות מעולם הטניס