מונטריאול: פדרר הפסיד, המקום ה-1 מתרחק?

בהתחשב במה שראינו עד כה העונה, נראה שפדרר צריך להחזיק אצבעות לכך שהגוף שלו יחזיק מעמד ויאפשר לו לשחק בכמה שיותר טורנירים עד סוף העונה.

נדאל צריך להתפלל שלא יפגוש טניסאים גדולים, חזקים ובעלי הגשות אימתניות בשלבים מוקדמים בטורנירים השונים.

מי שמשאלותיו יתגשמו ביתר שאת יהיה בעמדה טובה יותר ככל שהשבועות יחלפו.

אם כבר: בואו נדבר קצת על רפאל נדאל

מדוע בעצם הוא מתקשה כל כך על משטחים מהירים בזמן האחרון?

נדאל הרי זכה במהלך הקריירה ב-16 תארים על משטחים קשים (שמונה מתוכם תארי מאסטרס ושלושה מתוכם תארי גראנד סלאם) ו-4 תארים על דשא (שניים מהם בווימבלדון).

בסך הכל מדובר בערך ב-27% מהתארים בקריירה שלו, אחוז נמוך בהתחשב בכך שרוב הטורנירים במהלך העונה אינם משוחקים על חימר, אבל לא רע.

מאז סוף שנת 2013, שהייתה אחת מהשנים המוצלחות ביותר בקריירה של מרבה הרגליים, הוא זכה ב-2 תארים בלבד מחוץ לחימר, כאשר אף אחד מהם לא היה בטורניר גדול.

באותה תקופה נדאל זכה ב-11 תארים על חימר. כלומר, רק 18% מהתארים של נדאל מאז סוף 2013 היו על משטחים שאינם חימר.

למען שלמות התמונה, אציין כי נדאל ניצח הרבה משחקי טניס על משטחים קשים מאז 2013, אבל אלה לא הובילו אותו לזכייה בתארים.

נדאל הפסיד בשמונה (!) גמרים על משטחים קשים מאז תחילת שנת 2014, שלושה מתוכם מול נובאק דג'וקוביץ' ושלושה מול רוג'ר פדרר, שני טניסאים שנדאל לא ניצח מחוץ לחימר מאז אליפות אוסטרליה ב-2014.

נראה שנדאל עדיין משחק היטב על משטחים קשים, אבל משהו מונע ממנו מלהיות כוח מאיים על משטחים קשים ודשא כפי שהיה בשנים מוקדמות בקריירה שלו.

נדאל גירסת 2007, 2013 ו-2017

צירפתי עבורכם סרטונים של שלושה משחקים של רפאל נדאל בטורניר מונטריאול, כדי שנוכל לבחון את המשחק של נדאל בהתעלם מפרמטרים שונים כמו מהירות המשטח שעשויים לבלבל אותנו.

הראשון הוא משחק בין נדאל לדג'וקוביץ' מ-2007, השני הוא משחק בין נדאל לדג'וקוביץ' מ-2013, והשלישי הוא המשחק שהתרחש השבוע בין נדאל לשפובלוב.

למרות שמדובר במשחק יחיד מכל שנה, ורק בסרטוני "היילייטס", אני חושב שניתן ללמוד מהסרטונים המון על הצורה בה המשחק של נדאל התפתח לאורך השנים, במיוחד על משטחים קשים. הנה כמה מהדברים שניתן ללמוד:

נדאל נגד דג'וקוביץ' – מונטריאול 2007

[[[https://www.youtube.com/watch?v=5UCAf_N7MfY]]]

בשנת 2007 רפאל נדאל כבר היה מלך החימר הבלתי מעורער, ואף העפיל לשני גמרים בווימבלדון על דשא. מצד שני, רוב ההצלחה שלו על משטחים קשים עדיין לא התרחשה.

במשחק נראה בבירור שנדאל רזה יותר ושרירי פחות מהגרסה הנוכחית שלו. הוא לא חזק פיזית כמו נדאל הנוכחי, אבל עבודת הרגליים והמהירות שלו מדהימות. הוא מגיע לכל כדור, ומסלסל אותו הרבה מעל גובה הרשת.

נדאל לא עמד רחוק מאחורי הקו האחורי כשהחזיר את ההגשה של דג'וקוביץ', אבל התחפר מאחורי הקו האחורי ככל שהנקודות התארכו.

נדאל נגד דג'וקוביץ' – מונטריאול 2013

[[[https://www.youtube.com/watch?v=K0nHIf1jOLo&t=452s]]]

מבחינה פיזית, נדאל נראה כאן כמו הגרסה הנוכחית שלו. הוא גדול וחזק. החבטות שלו שטוחות יותר. הוא מהיר כמו שהיה ב-2007.

השילוב של שתי התכונות מאפשר לו לעמוד קרוב יותר לקו האחורי. הוא לא מתחפר מאחורי הקו האחורי כפי שהתחפר בעבר, חוץ מבנקודות בהן הוא נאלץ להגן. נדאל שולט בנקודות רבות ולא רק "מגיב".

ההגנה של נדאל מדהימה כאן, כמובן, אבל הוא נראה כמו טניסאי בעל תכנית משחק התקפית.

נדאל נגד שפובלוב – מונטריאול 2017

[[[https://www.youtube.com/watch?v=_sMhQwlyPtY]]]

נדאל עדיין חזק מאוד, ומסוגל לגמור נקודות עם כדורים עצמתיים. אבל משהו בבירור השתנה.

נדאל לא מהיר כפי שהיה בעבר. עבודת הרגליים שלו טובה פחות. הוא לוקח כדורים רבים מחוץ לאזור הנוחות שלו, וזה מוביל לטעויות.

אולם הדבר הבולט ביותר הוא המיקום של נדאל על המגרש. נדאל עומד מרחק עצום מהקו האחורי כשהוא מקבל את ההגשות של שפובלוב, שאינו מגיש טוב יותר מדג'וקוביץ'.

בנקודות רבות נדאל נשאר מטרים רבים מאחורי הקו האחורי, אפילו רחוק יותר מאשר ב-2007.

הדברים מתחברים ומחזקים את התחושה שלי כשאני צופה במשחקים של נדאל השנה.

הטקטיקה של נדאל מזיקה לו

אני חושב שבשורה התחתונה, נדאל סומך הרבה פחות על הרגליים שלו מאשר בעבר.

אם פעם נדאל ידע שהוא מהיר מספיק כדי למקם את עצמו לקראת כל חבטה, בין אם התקפית או הגנתית, היום הוא זקוק לעוד שנייה או חצי שנייה כדי להיות מוכן.

נדאל לא מתקרב לקו האחורי מחשש שיתזזו אותו, והוא לא יצליח להכות בכדור במלוא העצמה.

מכיוון שלנדאל יש הנפת מחבט גדולה יחסית, הוא זקוק לזמן הנוסף הזה כדי לחבוט ביריביו את הכדורים מלאי הטופ-ספין המפורסמים שלו.

קשה להסביר מדוע נדאל מתחפר כל כך רחוק מאחורי הקו האחורי כשהוא מחזיר הגשות. עבודת רגליים היא מרכיב חשוב בהחזרה, אבל לא עד כדי כך.

נראה שזו טקטיקה שנדאל נוקט בה כדי להגדיל את אחוזי ההחזרות המוצלחות שלו. אולם נראה גם שהטקטיקה מזיקה לו.

קשה מאוד לשלוט בנקודות כשנקודת המוצא שלך היא רחוקה כל כך מהקו האחורי. יריבים שמגישים טוב יכולים לנצל את המיקום של נדאל כדי לתקוף אותו מיד אחרי ההחזרה.

ראינו שמולר עשה את זה ביעילות מדהימה בווימבלדון, וגם פדרר במפגשים בין השניים בתחילת העונה.

לסיכום

נראה שעל אף שנדאל גדול וחזק, הוא מהיר פחות מבעבר, וסומך פחות על הרגליים האימתניות שלו.

ההבדל הזה משנה באופן יסודי את הטקטיקה של נדאל במהלך המשחקים, ובעיקר את המיקום שלו על המגרש.

נדאל עדיין טוב מספיק כדי לנצח את הרוב המכריע של הטניסאים בסבב, אבל בשנים האחרונות הוא מאפשר לטניסאים אגרסיביים לנצל את המיקום שלו על המגרש ולחבוט שלל וינרים דרך ההגנה שלו.

נראה שכל עוד נדאל לא יצליח להתקרב לקו האחורי, הוא לא יצליח לחזור ולשחק מצוין על משטחים קשים כפי ששיחק עליהם בעבר.

הכותב: נמרוד דרור, מנהל  דף הפייסבוק "נמרוד כותב על טניס", עדכונים, חדשות ופרשנויות מעולם הטניס