יידוי אבנים – אירוע פח"ע?

כיום כשאנחנו רוצים להגיע למקום מסויים ברחבי המדינה, אנחנו ישר מסתמכים על  אפליקציית "וייז" המבצעת חיים נוחים לרובנו ולרוב אנו מגיעים ללא בעיה מסוימת ליעד.

אך הפעם הסיפור שונה ובמקום להגיע ליעד "וויז" כיוונה את גלעד, תושב לוד, היישר למחנה הפליטים קלנדיה. כששם לב לדבר כנראה היה כבר מאוחר מדי ומצא את עצמו תקוע בפקק ארוך מוקף ברכבים פלסטינים.

לרוע מזלו של גלעד זיהה אחד הערבים כי הוא יהודי, ומיהר לפתוח את דלת רכבו. על מנת להגן על עצמו נאלץ להתעמת עם התוקף ולצאת מהרכב. לאחר מכן פתח התוקף את הדלת האחורית, לקח את תיק כלי העבודה של גלעד מהמושב האחורי ונמלט מהמקום.

הסיפור המפחיד של גלעד לא מסתיים כאן. כשיצא מרכבו זהותו נחשפה בפני כל הנוכחים באזור, בגלל הכיפה המסגירה את זהותו. אחד הפלסטינים שם לב לכך ויידה אבן גדולה על הרכב.

לבסוף הוא הצליח לברוח מהפקק ולצאת מהאזור המסוכן תוך כדי הזעקת כוחות המשטרה והצבא שהנחו אותו בטלפון  לאן לנסוע עד שהגיע לירושלים.

במשטרה הכירו: זריקת אבן – אירוע לאומני

בעקבות המקרה גלעד מיהר לפנות לתחנת המשטרה בבנימין בבקשה להכיר בזריקת האבן, והנזק שנגרם לרכבו כפעולת איבה. המשטרה בתגובה סירבה בטענה כי הרקע לאירוע-פלילי.

גלעד לא הרים ידיים, והחליט לפנות למחלקת נפגעי עבירה בארגון "חוננו" ויחד עם עו"ד מנשה יאדו החליטו השניים להגיש ערעור על החלטה לקצין המשטרה הממונה על הנושא, למרות זאת הערעור שהגיש קיבל דחייה נוספת באותו הטיעון שהוזכר שגם יידוי האבן והגניבה בוצעו על רקע פלילי.

השניים לא ויתרו, ולבסוף העקשנות השתלמה. לפני מספר ימים בסיומה של ביורוקרטיה ארוכה ומספר ערעורים שנמשכו כחצי שנה החליטו במשטרה להכיר באירוע זריקת האבן כאירוע לאומני.

עו"ד משנה יאדו הגיב על החלטת המשטרה: "אני שמח שמשטרת ישראל בסופו של דבר הכירה בכך שזריקה של בלוקים על רכב ישראלי לא מהווה שוד, אלא אירוע פח"ע על רקע לאומני".

"צר לי מאוד שהמצוקה של היהודים בדרכים הופכת להיות כפולה: אחת מול המפגעים והשנייה מול הרשויות אשר עוצמות עיניים בכוח נגד המצב בשטח. אנחנו מקווים שהדברים ישתנו".