מאבק הרופאים בהדסה וגורלה הטרגי של בת יפתח - סרוגים

מאבק הרופאים בהדסה וגורלה הטרגי של בת יפתח

משעה שהובהר כי המאבק לא יניב יחידה המטו-אונקולוגית אוטופית או אפילו, ברמה בסיסית לעבודה, כפי שטוענים הרופאים. מצופה מהם להניח את כלי המלחמה, לכופף ראשים ולהציל את "בת יפתח "גם במחיר של עבודה בתנאים קשים.

רונית שני
מאבק הרופאים בהדסה וגורלה הטרגי של בת יפתח
  הפגנה של מטופלי הדסה (הדס פרוש/פלא90)

"תשמור על העולם ילד – כי אנחנו כבר לא מצליחים"

איני מבינה בנבכי העימות בין מנהל המחלקה ההמטו-אונקולוגית בהדסה לבין מנהל בית החולים.

אך, הרשו לי להתייחס לסיפור, דווקא כמתבוננת מהצד, בעלת הבנה בסיסית בגורם המחלוקת.

ברקע מהדהדת פרשת השבוע מהשבוע שעבר, הלא היא פרשת "קרח " המספרת את סיפורם של קרח ועדתו אשר העמידו סימן שאלה על הנהגתם של משה ואהרון. מובן, שאין הקבלה חד חד-ערכית בין הסיפורים. אך, חז"ל לימדונו כי מחלוקת שאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים וכדוגמא מובא סיפורם של קרח ועדתו.

תשאלו, מניין הבטחון כי מחלוקת הרופאים אינה לשם לשמיים? ובכן, ככל הנראה כל צד אוחז בפיסת "אמת" וייתכן כי צד מסויים קרוב יותר אצל האמת.

בסופו של יום, בתווך, ניצבת אחת החוליות החלשות בחברה, ילדים חולים ובני משפחותיהם. היות והם הניזוקים לאורך זמן – נראה כי מדובר במחלוקת שאינה לשם שמיים.

בת יפתח שילמה את המחיר

קשה להימנע מהשוואה לסיפורה של בת יפתח (הפטרת השבת), האומללה, אשר נידונה למוות (או לנידוי, על פי חלק מהפרשנים) בשל חוסר אחריות טרגי של אביה. מובא במדרש תנחומא (פרשת בחוקותי) כי גם לאחר המעשה, ניתן ליפתח חבל הצלה ואפשרות מילוט מהתוצאה הקשה אותה גזר על החוליה החלשה בסיפור.

וזה לשונו: "ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי וגו'. ואנוכי פציתי פי אל ד' ולא אוכל לשוב.

והלא פנחס היה שם, והוא אומר לא אוכל לשוב? אלא פנחס אמר, אני כהן גדול בן כהן גדול ואיך אלך אצל עם הארץ?

יפתח אמר, אני ראש שופטי ישראל, ראש הקצינים, אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט?

מבין תרויהון אבדת ההיא עלובתא מן עלמא (תרגום: מבין שלושתם מתה בתו של יפתח).

ושניהם נתחייבו בדמיה, פנחס נסתלקה ממנו רוח הקודש, יפתח נתפזרו עצמותיו שכן כתיב 'ויקבר בערי גלעד'."

 רופאים יכולים לעבוד גם בתנאים קשים

בשפת ימינו נוכל לסכם את המדרש במילים "מאבקי אגו". מסתבר שגם כאשר על כף המאזניים חיי אדם עדיין מאבקי האגו הם המכריעים.

בניגוד לסיפור בת יפתח. נראה, כי במקרה הדסה, אכן בתחילת המאבק "טובת החולים" הונחה לנגד הנאבקים. גם רופאים זכאים לתנאי בסיס בכדי לטפל כראוי במטופליהם. אך משעה שהובהר כי המאבק לא יניב יחידה המטו-אונקולוגית אוטופית או אפילו, ברמה בסיסית לעבודה, כפי שטוענים הרופאים. מצופה מהם להניח את כלי המלחמה, לכופף ראשים ולהציל את "בת יפתח "גם במחיר של עבודה בתנאים קשים.

בצוק העיתים, רופאים מתפקדים גם בתנאי בית חולים שדה.

נכון, קל להביע עמדה שמקסימום הדרישה היא להקליד כמה מילים על גבי המקלדת.

וככל הנראה, הדברים מורכבים יותר. ועדיין, לא בכל מחיר!!

נראה, כי המאבק הגיע לנקודה שממנה כל צד שיסוג יחוש "מובס" ואולי יוצג כצד שהתעקשותו עד לרגע הפרישה היתה מיותרת, בדיעבד, וחבל שלא נעשתה קודם לכן.

אך דעו, במבחן הציבורי, הציבור יזכור לטובה דווקא את הצד ש"התקפל", לכאורה, כצד שהעמיד את חיי הילדים ורווחת משפחותיהם לנגד עיניו.

בתפילה לרפואה שלימה ולפתרון מיטבי ומהיר.

==

רונית שני היא מנתחת התנהגות MA

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
מי ייתן והדברים יישמעו
ליאור פרי | 02-07-2017 16:38
2
תותחית!
אורי | 02-07-2017 16:48
כל מילה בסלע!
3
לפעמים חוץ מ'אגו' יש עקרונות שאי אפשר לכופף
רופאה | 02-07-2017 18:11
המאמר מקסים. לא בטוחה שאני מסכימה עם ההשוואה ועם המסקנה שלו... גם אני לא בקיאה בפרטים. מכירה חלקית את האנשים ואת המערכות וזה בהחלט גורם לי לתפוס צד. אבל הנקודה המדהימה במאבק הזה היא דווקא העובדה שהוא לא מתנהל בין הרופאים להנהלה. לראשונה יש מציאות שבה הציבור, מקבל השירות,'תופס צד' במחלוקת המושתקת בין הרופאים להנהלות מערכת הבריאות שלא תמיד חולקים את אותן מטרות. לכאורה מטרתה המוצהרת של מערכת הבריאות היא טובת החולים. בפועל יש לה שיקולים רבים נוספים, נכונים יותר או פחות. חלקן על גבם של נותני השירות, הרופאים. חלקן בשיתוף פעולה שלהם, לרוב בעל כורחם. לא יודעת אם לזה התכוונת. אבל במאמר את פונה בבקשה רק לצד אחד.. במחלוקת הזו יש שלושה צדדים. מן הסתם מעורב פה הרבה אגו. אבל לא בטוח שלהניח הכל בצד זה מה שיציל את בת יפתח.. יכול להיות שדווקא הרופאים מנסים להציל אותה משבועתה של מערכת הבריאות.
לא הבינה את הבסיס של הבסיס אבל בחרה צד
| 04-07-2017 0:45
מילים כדורבנות. הכותבת בהחלט אימצה צד, את הצד הלא נכון. החשיבה הישראלית כל-כך של ״זה מה שיש ועם זה ננצח״ לא מתאימה בהקשר הזה. השתלת מח עצם, מסתבר, היא כמו חומוס ״עושים באהבה או לא עושים בכלל״. אם הרופאים יקרינו ילד שכזה לפני השתלה ואחכ יתנו לו להחשף לכל החיידקים שהנהלת הדסה רוצה שיחשפו אליהם, הרופא (מורכן הראש) הרג ילד. וזה נוגד את שליחותו של הרופא. שתחשוב שוב הכותבת, מי היא הייתה רוצה שיטפל בה הרופאים או הנהלת הדסה. התשובה באמת פשוטה כאן
תגובה
רונית | 03-07-2017 16:36
הפתיח הציג עמדה שלא מבינה לעומק את פרטי המחלוקת ומניחה שכל צד אוחז בפיסת אמת. בשורה התחתונה,יש נקודה מסויימת בכל ויכוח שצריך לסגת (או לפרוש) יש הבדל בין לפרוש ל"למרוד" ו"לפרק מחלקה" כאשר בתווך נמצאים ילדים חולים. אני מניחה כי מבחינת הרופאים המאבק החל בעבור טובת המטופלים.השאלה,מה הנקודה שבה המאבק הפך למאבק "אל חזור" כי נכנסו בו שיקולים אישיים ומאבקי אגו. גם רופאים הם בני אדם...ובכל זאת, בנקודה מסויימת מצופה מהם לסגת(נקודת המוצא היא כי מנהל בית החולים לא יסוג וכל עוד לא ישתנה משהו,הוא מנהל בית החולים,קרי-הבוס)
4
התנהגות הרופאים - פשיטת רגל אתית
בוז לרופאים חסרי מוסר | 02-07-2017 19:50
אין בליבם חמלה על הילדים האומללים ועל הוריהם הסובלים. אם היתה בהם טיפת אנושיות הם היו חוזרים מיד לעבודה בהדסה.