האם יש רק בן אדם אחד בעולם שמתאים לך?

  האם יש רק בן אדם אחד בעולם שמתאים לך? (צילום: שאטרסטוק)

אני מספר את זה כי אני פוגש הרבה רומנטיקנים, שהטמיעו את סיפור בת-הקול הנ"ל עמוק בתוך עצמם, ומאמינים באדיקות שרק בן אדם אחד עלי אדמות מתאים להם 'באמת באמת'. לדידם, ישנו "זיווג מן השמיים" אחד, יחיד ומיוחד, שמחכה ומצפה להם בכיליון עיניים בקצה העולם, בסוף השבוע, בשיעור הבא של סיוון, בסעודת שבת בדירה ההיא או אולי בכלל ביציאה מבית הכנסת…

אז זהו שלא. ברוב המקרים, האגדה הנ"ל פועלת, לפחות בימינו, רק לרעתם של המאמינים בה בצורה עיוורת ופשטנית (וממש כדאי ללמוד את הפירושים שלה כדי להעמיק בנושא). כי כשאתה מאמין שיש רק אדם אחד בעולם שמתאים לך, הסיכויים למצוא אותו שואפים לאפס.

עם השנים והניסיון, מתברר לי יותר ויותר שרוב בני האדם מסוגלים להתחתן, היפותטית כמובן, עם יותר מבן אדם אחד. כי, מלכתחילה, קיימת יותר מאופציה אחת בלבד לחתונה. אני יודע, זה אולי נשמע קצת פחות רומנטי ואודה לכם אם לא תספרו לאשתי על הטור הזה (סתם, היא תמיד קוראת ומאשרת לפני שאני מפרסם) – אבל תכל'ס, זה נכון וזה עובד.

ישנן כמה אופציות לנישואים ולא אחת בלבד (צילום: שאטרסטוק)

שני מרכיבים בזוגיות

אכן, בזוגיות ישנם שני מרכיבים מכריעים להצלחה: מצד אחד, ההתאמה הטבעית. סוג של כימיה בין אנשים שמרגישים בנוח ביחד, מבלי להתאמץ בכלל. מעין זרימה כיפית לא מובנת מאליה ולא ניתנת להסבר מובהק, משהו שדומה ל"מציאת חן". לא תמיד מבינים בדיוק מאיפה זה בא, אבל יש חיבור ברור, 'גוד וייבס' כאלה. לא בהכרח מתוך תמימות דעים או אינטרסים זהים אלא גם מתוך השלמה הדדית.

מצד שני, יש את "העבודה". המאמץ שבני הזוג חייבים להשקיע כדי לגשר על הפערים הטבעיים הקיימים בין בני זוג. אין כאן זרימה, יש מאמץ נטו. החיבור הזה אינו 'מוּלָד' אלא 'נִרְכָּשׁ'. זה המקום בו אנחנו מוותרים למען השני, מחליקים, מעגלים פינות ובקיצור: מתייגעים – פחות או יותר – למען הקשר ובן/בת הזוג.

כל זוגיות (ובכלל, כל מערכת יחסים) מורכבת משני המרכיבים האלה.

"100% טבעי וזורם" – קיים רק בסרטים או בחלומות. "100% עבודה" – קיים רק בחתונות המאולצת של פעם ושב"ה אבדו מהעולם. לכן כל זוג 'נורמלי' מורכב מ"גם וגם": לפעמים יש המון חן טבעי ונדרשת מעט עבודה. ולפעמים יש יותר מאמץ ופחות חיבור טבעי.

מה עדיף?

בתור מטפל זוגי שפגש לא מעט זוגות, אני מרשה לעצמי להעיד ולומר בפשטות: אין קונפיגורציה מועדפת לטווח הארוך. פגשתי זוגות שמאוד זרמו בהתחלה ושהחן נעלם כלעומת שבא אחרי כמה שנים. מנגד, הכרתי זוגות שהתחילו מחוסר ברירה ואילוץ מסוים אבל עבדו קשה עד שהפכו לצמד חמד מאושר ומעורר השראה. לכן, הרבה אנשים יכולים להתאים להרבה אנשים. עם קצת או הרבה עבודה של התאמה.

בבואנו לבחור בן או בת זוג, חשוב לזכור שישנן כמה אופציות לנישואים ולא אחת בלבד. כמה אנשים מסוגלים להתאים ואפשר ליצור איתם זוגיות בריאה. תובנה זו עשויה לשחרר אותנו מחיפוש מתיש אחר בן או בת זוג מושלם, 'ממש מן השמים' וזה יכול לאפשר בחירה יותר נבונה, פשוטה ונכונה.

לא חייבים לרדוף אחרי האחת והיחידה כדי להתחתן. מספיק אחת שמתאימה. ע"י עבודה ומאמץ מכוון, כמעט תמיד ניתן לגשר על כל הפערים וליצור זוגיות שמחה וזורמת. ואז מגלים שבעצם, השני הוא באמת האחד.

=================================================================

הכותב: אהרן דרמון – ראש קהילת בי"כ כורזין בנחלאות. מרצה, מאמן אישי וזוגי, מטפל ומגשר