למה לרבנים מותר מה שלמרצים אסור?

הרב אמנון בזק מרבני הר עציון, מתייחס לקוד האתי שיזם שר החינוך נפתלי בנט ושחובר על ידי פרופסור אסא כשר, ואומר כי יש חשיבות רבה להביע בו תמיכה.

בנוסף, עומד הרב בזק על השאלה שהופנתה מצד גורמים שתקפו את בנט לפיה מדוע לרב בישיבה מותר להביע עמדה פוליטית ואילו למרצה לא?

ניצול חמור של עמדת כוח

בפתח דבריו כותב הרב בזק כי "יש חשיבות רבה בתמיכה ב'קוד האתי' שניסח פרופ' כשר, שגולת הכותרת שלו היא שלמרצה אסור להביע בזמן הרצאתו עמדה שיש בה "תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי".

לדבריו: "המציאות השכיחה, שבה מרצים מביעים את עמדותיהם הפוליטיות גם כשאין לכך כל קשר לקורס שאותו הם מלמדים, היא ניצול חמור של עמדת כוח לקידום השקפת עולם, מבלי שכלל הבאים בשערי האקדמיה ביקשו אותה. ההתנפלות הצעקנית מצד שמאל על הקוד האתי כאילו מדובר בפגיעה ב'חופש האקדמי' (מה הקשר?) נגועה בצביעות, שכן המצב הנוכחי בהחלט משרת את הצד השמאלי של המפה, ולו היו מרבית המרצים בצד השני והם היו מביעים בהרצאותיהם עמדות ימניות מובהקות, דומה שאז השמאל היה יוזם בעצמו 'קוד אתי' ברוח דומה".

לרב מותר ולמרצה אסור

הרב בזק מתייחס כאמור גם לשאלה מדוע לרבנים מותר מה שלמרצים אסור, ואומר כי "התשובה פשוטה". הרב בזק מסביר כי "כשאדם בוחר לבוא לישיבה מסוימת, הוא בוחר במודע לא רק להתקדם מבחינה לימודית נטו, אלא גם משום שהוא מזדהה עם השקפת עולמה, ועל כן, דיונים חינוכיים בנושאים ציבוריים הם חלק מהותי מעצם הגדרת המקום וצרכי התלמידים".

לדברי הרב בזק באקדמיה המצב שונה: "אדם המבקש ללמוד היסטוריה או תנ"ך, וקל וחומר מתמטיקה או מחשבים, מבקש ללמוד מקצועות אלה בלבד, יחד עם ציבור רחב ומגוון בעל השקפות שונות בתחומים שונים, שהדבר המרכזי שמאגד אותם הוא הרצון ללמוד את המקצוע, ואין לו כל עניין בעמדותיו של המרצה בנושאים שאינם קשורים לתחום הוראתו. משום כך, כשמרצים מתעלמים מהרב-גוניות שאמורה להיות נשמת אפה של האקדמיה, ומביעים שוב ושוב עמדות שאינן נוחות לשמיעה אצל חלק גדול מן התלמידים, יש בכך משום פגיעה בתלמידים ובזכותם לדרוש לקבל את מה שהם ביקשו לשמוע ותו לא".