"נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן". אכן, בהיעדר עונש מוות, מאסר עולם הוא העונש הכבד ביותר שרשאי היה בית משפט בישראל להשית על רוצחיה של המלאכית הקטנה רוז, בעלת החיוך התמים.

לפי חוק העונשין, בהיעדר נסיבות מיוחדות, המצדיקות עונש מופחת (כגון הפרעה נפשית חמורה המגבילה את יכולת העבריין להבין את הפסול שבמעשהו), חייב בית המשפט להטיל על הרוצח מאסר עולם בלבד.

שונים הדברים כאשר מדובר לא ברוצח עצמו אלא בשותפיו, דוגמת מי ששידלו לעבור את העבירה, או מי שסייע לו במעשהו. במקרים אלה נותר לבית המשפט מרווח מסוים של שיקול דעת, והכרעתו נקבעת בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו המיוחדות.

הכרעת בית המשפט לגזור על מארי פיזם מאסר עולם, למרות שהורשעה בשידול לרצח ולא ברצח עצמו, מבטאת את שכנועו בדבר המקום המרכזי והמכריע שתפסה האם במעשה שהוביל לרצח, ואת סלידתו מהמעשה הנורא שלו הייתה שותפה.

לדעת בית המשפט, תפקידה של מארי לא התמצה באמירת דברי עידוד זניחים בעלמא, אלא עלה כדי חלק מכריע ומשמעותי במעשה הזוועתי.

במקרים אחרים, נטה בית המשפט להקל בדינו של המשדל לרצח, ועל אף שעל הרוצח עצמו נגזר מאסר עולם חובה, יצא המשדל בעונש קל יחסית.

כך, למשל, לפני כשלוש שנים, גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב שנת מאסר וחצי ושמונה חודשי מאסר על אם ובתה ממרכז הארץ, שהורשעו בניסיון שידול לרצח אבי המשפחה. מפסק הדין עלה כי השתיים ניסו לשדל אדם אחר לבצע את הרצח לאחר שלטענתן אבי המשפחה התעלל בהן ובשאר ילדי המשפחה. אכן, במקרה זה השידול לא צלח, ועובדה זו, כמו הרקע למעשה השפיעו על העונש הקל יחסית שנגזר על השתיים.

לנוכח מרחב הדעת שיש לבית המשפט בסוגיה זו, בית המשפט שלערעור, ובמקרה זה בית המשפט העליון, אינו ממהר להתערב דרך כלל בגזר דינה של הערכאה הראשונה.

עם זאת, לנוכח סימני השאלה העובדתיים הרבים שמרחפים מעבר לדקות האחרונות בחייה של רוז הקטנה, והיעדר ידיעה ודאית באשר לחלקו המדויק של כל אחד מן השותפים למעשה הנורא, קיימת אפשרות שסנגוריה של מארי יצליחו לשכנע את ערכאת הערעור להקל מעט בדינה.

==

ד"ר אביעד הכהן, הוא דקאן מכללת שערי משפט. המאמר פורסם ב"ישראל היום".