רק צה"ל השתנה?

כולנו מביטים בימים אלו על צה"ל ועוסקים בשאלה אילו שינויים חלו בו וכיצד הם משפיעים על עולמם הרוחני של בנינו ובנותינו המתגייסים לצה"ל.

הדיון נסוב סביב צה"ל. מחד, אומרים שבצבא של ימינו קל יותר להיות דתי משום שיש יותר דתיים בכל יחידה ומשום שכוחה של הרבנות משמעותי יותר. מאידך יש האומרים כי היום ישנן נשים שמשרתות ביחידות לוחמות, דבר שלא היה בעבר. מעבר לשינויים אלו הציבור הדתי עוסק במתן פרשנות מקצה לקצה על פקודות ונהלים שניתנו בתוך הצבא, כמו עניין הזקנים, פקודת השירות המשותף ועוד. אילו דעות שלא יהיו – כולם עוסקים בצה"ל.

זהו דיון חסר. אכן בצה"ל, נעשו שינויים, אך גם בחוסן הרוחני של רבים מבוגרי החינוך הדתי נעשה שינוי.

החיילים של היום – בוגרי  החינוך האליטיסטי

זוכרים את הכתבות הגדולות שבישרו לפני כמה שנים על כך שמרבית תלמידי כיתה א' בציבור הדתי לומדים כעת בחינוך ניפרד שרוב מוסדותיו אליטיסטיים? מסתבר שהילדים הללו גדלו וכעת הם מתגייסים. חלק מרכזי מאותם תלמידים, גדל באזורי גידול שיש בהם דתיים בלבד, וגם בתנועת הנוער הם פעלו לרוב בנפרד – נפרד מבעלי עמדות אחרות ונפרד מהמין השני.

כמעט חצי מהחיילים הדתיים שמתגייסים כעת לצה"ל לא ישבו מעודם בפעילות חינוכית או משימתית לצד בת גילם. גם את הציבור החילוני הם פגשו כבדרך אגב ובכל מיני צורות מקריות, אך לא בתוך מסגרת כלשהי המחייבת שיתוף והתחשבות הדדיים.

כעת, נסו להיכנס לנפשו של חייל שכזה שנכנס לבקו"ם. רוב החיילים כמותו ידע להתמודד עם העולם הסובב אותו, אך חלק ניכר ומשמעותי, לא ידע. חלקם יחלשו רוחנית ו"יתיישרו", לצערנו, עם הנורמות הקיימות סביבם. מנגד, חלקם יכנסו לעמדת "בונקר" ויעוררו בלאגן על כל שערת זקן מתוך מחשבה כאילו זה ממש ערקתא דמסאנא והרמטכ"ל אינו אלא אנטיוכוס.

מי שתורגל מילדות – לא יפול

כמו בסרטון ההוא של חותם, נסו להיכנס לנפשה של חיילת שזו הפעם הראשונה בחייה שבה היא נתקלת בגבר שמציע לה לצאת איתה לסרט. חיילת שגדלה בסביבה מעורבת למדה ותרגלה מגיל אפס את היכולת לסרב בנימוס מבלי לפגוע ומבלי להיפגע. חיילת שגדלה בסניף מעורב של תנועת נוער לא תתרגש מכך ותדע טוב יותר כיצד לשמר את עולמה הרוחני.

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/01/videoplayback-1.mp4]]]

בודדה במערכה – הסרטון של חותם

לחייל הדתי שהפלוגה שלו יוצאת לערב פלוגה במועדון, יהיה הרבה יותר קל לנווט נכון את דרכו ולשמור על ההלכה, לצד שמירה על המרקם הפלוגתי ורצון חבריו. הוא תרגל זאת כבר מכיתה ב', עת הוזמן לאכול אצל חבר שהאוכל אצלו לא היה כשר. עוד מהגן הוא הבין שלצערנו יש אנשים יהודים שנוסעים בשבת, ולא רק לסבתא יש שכנים חילונים.

יתרה מכך, בציונות הדתית גדלה קבוצה נוספת שהתחנכה בתלמודי תורה פרטיים שבחרו במכוון שלא להצטרף למערכת החינוך הממלכתית ולחנך "על טהרת הקודש" כהגדרתם. בוגרי מוסדות אלו יתקשו פי כמה בהבנת שיקולים מערכתיים וחברתיים.

חשוב לציין שאין מערכת חינוכית בעלת תעודת ביטוח. בכל מקום יש עליות ויש נפילות ועל כל אדם, בוגר כל מערכת חינוכית, קיימת החובה להישמר. אלא שמי שלא תורגל, יתקשה עוד יותר.

תמיד היו קשיים – ותמיד יהיו

באופן אישי, כאדם המקפיד על הלכה, אינני חושב שאני יכול לשרת כלוחם ביחידה קרבית מעורבת עם בנות וזכותי לעמוד על כך באמצעות שיח מכבד עם אנשי הצבא. ואולם, ראוי להזכיר שדווקא בתחום הצניעות חלו שיפורים רבים במהלך השנים. למנהגים קלוקלים רבים שהתקיימו בצה"ל בעבר, אין כיום זכר. די אם תשוו את שירי הרובאית ששרים היום, לאלו אשר הושרו לפני 20 שנים לפני הקידוש הפלוגתי, ודי לפז"מניק ברמיזא. בחינה מעמיקה של המציאות מעלה, אם כן, שתמיד היו קשיים ולצערנו תמיד יהיו, ואגב, לא רק בצבא.

המהומה שמתרחשת כעת סביב צה"ל, לא התפרצה רק בגלל השינויים שחלו בחברה הישראלית ובצה"ל, אלא גם מפאת השינויים שחלו בחוסנם של המתגייסים הדתיים. רבים מן הבחורים העומדים בצמתים אינם באים לקנטר על צה"ל. נפשם באמת איננה מסוגלת להכיל את מה שקורה סביבם, וצעקתם כנה ומגיעה מתוך מצוקה אמיתית. הטיפול בכך אינו רק מול הצבא, אלא בוודאי באמצעות חינוך הדור הצעיר ליכולת התמודדות עם האתגרים העומדים לפתחו.

==

שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה.