המנהיג 'הרוחני' האחרון של הציונות הדתית

אפשר לומר בצורה ברורה כי הנושא הפוליטי- חברתי החם ביותר ביותר בחברה הישראלית מאז מלחמת יום הכיפורים הוא שאלת 'השטחים' או שאלת הפיתרון לסכסוך הישראלי -פלסטיני.

אפשר גם לומר בצורה חד משמעית כי ללא מפעל ההתנחלות של 'גוש אמונים' שהחל לאחר מלחמה זו ( מעבר לכמה התנחלויות בודדות שהיו לפני כן), היה מצבנו שונה בתכלית וכבר מזמן הייתה מוקמת 'מדינה פלסטינית' ביהודה ושומרון.

מנוע רוחני- אידיאולוגי

המנוע הרוחני-האידאולוגי לתנועת ההתנחלות היה מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שזיהה מיד שהשבר החברתי שקרה סביב מלחמת יום הכיפורים יכול להצמיח מתוכו כוחות חדשים; כוחות חברתיים הבאים מתוך בית המדרש.

בימים אלו אנו מציינים 35 שנים לפטירתו, וניתן לומר שהוא היה 'המנהיג הרוחני' האחרון שהיה לציונות הדתית, והיה המנהיג הראשון שקרא לנוער הדתי לפרוץ ולהוביל קדימה, להשפיע על המהלך ההיסטורי של התנועה הציונית כולה.

ביתו- מקום עליה לרגל

כמי שזכה להיות סביב שולחנו בשנותיו האחרונות כתלמיד צעיר בישיבת מרכז הרב, וכמי שהיה נער בזמן העליות לסבסטיה ולמקומות נוספים, אני זוכר עד כמה היה ביתו מקום עליה לרגל למנהיגים ציבוריים, כיצד התקבלו סביב שולחנו הצנוע החלטות מעשיות בדבר הקמת 'גוש אמונים' וכיצד הוא כיוון וניווט את הדברים.

המנהיגות שלו באה לידי ביטוי בשתי צורות. האחת,מנהיגות חינוכית- תורנית. הוא ידע כיצד לרומם את בני הנוער הצעירים שהגיעו אליו מהישיבות התיכוניות (בהכוונתו של הרמ"צ נריה זצ"ל ,שהיה המנהיג החינוכי של בני הנוער בישיבות התיכוניות), ולשנות את צורת החשיבה שלהם מן הקצה אל הקצה. מאנשים שבאים ללמוד מתוך התגוננות של מיעוט, מאנשים שבאו מתוך חברה שהתפיסה הבסיסית שלה הייתה; 'אנחנו מגזר קטן הרוצה לשמור על זהותו', הפך הרצי"ה את תלמידיו לאנשים בעלי תחושת מנהיגות, לאנשים בעלי תודעה של הובלה ואחריות על כלל ישראל. הרחבת רשת ישיבות גבוהות וישיבות הסדר ברחבי הארץ התקרם בביתו ובין תלמידיו, העמקת החינוך התורני בתוך החמ"ד צמח בבית מדרשו.

מכינות קדם צבאיות

רעיון הקמת המכינות הקדם צבאיות על ידי הרב אלי סדן קרם עור וגידים בין כותלי ישיבת מרכז הרב שבהנהגתו, מכיוון שהוא לימד אותנו לקחת אחריות על עם ישראל ולא לברוח מאתגרים, לא לחשוש ולא לפחד מהם.

נכון שמבחינה פוליטית צרה כוחו לא היה רב, אבל מבחינת שינוי התפיסה ומבחינת ההובלה הרוחנית של הציבור הדתי לאומי, היה הרצי"ה המנהיג המוביל.

מנחם בגין בבית הרב

די אם נזכיר את מנחם בגין שבא לביתו לקבל את ברכתו עם היבחרו לראשות הממשלה ואת ההליכה של אריק שרון, יד ביד עם הרצי"ה במפעל ההתנחלויות.

נכון, בסופו של דבר מנהיגים אלו לא הלכו איתו בהמשך הדרך וגם מנהיגי המפד"ל לא שמעו לו בכל דבר ועניין, אבל את הפריצה הגדולה של הציבור הדתי לאומי כציבור מנהיג ומוביל ואת מפעל ההתנחלויות ביהודה ושומרון, הוא הוביל והנהיג מביתו הצנוע שבשכונת גאולה.

אחריו היו עוד מנהיגים רוחניים לציונות הדתית, אבל לא מנהיגים שחוללו שינוי, לא מנהיגים שהציבור הצעיר הלך אחריהם ולאורם בצורה משמעותית.

לאחר פטירתו

בשנים שלאחר פטירתו רבו המחלוקות בין תלמידיו- ממשיכי דרכו ולא נמצא האדם האחד שתהיה בו היכולת להנהיג ולהוביל.

היו שנים בהן ניסינו לדבר על לב תלמידיו- ממשיכי דרכו ליצור מנהיגות רבנית של מספר דמויות שתיתן קריאת כיוון ודרך, אך לצערנו ,לא צלח הדבר ולא נמצאה בלב תלמידיו אלו העוז והרוח להבין את גודל החשיבות שביצירת הנהגה משותפת.

מנהיגות היא עניין שאי אפשר ללמוד במוסד חינוכי. יכולת האדם להוביל על פי ניתוח המציאות את הציבור ולהחליט במה צריכים להתמקד עכשיו וכיצד לאחד כוחות שונים להצלחת המטרה, כי היא החשובה עכשיו. יכולת זו שמורה ליחידי סגולה, ולצערנו, מאז פטירתו של הרצי"ה נשאר חלל מנהיגותי גדול, שרק הולך ומתעצם.

האם יהיה מי שימלא את החלל, כמנהיג יחיד או כחבורה שיודעת לגשר על מחלוקות ולקבוע סדרי עדיפויות? ימים יגידו.