בית המשפט העליון דחה היום (ה') את העתירה של אלדד יניב וח"כ אראל מרגלית מהמחנה הציוני נגד ראש הממשלה.

השניים שלא כל כך הלך להם בקמפיינים הויראלים נגד נתניהו, הפיצו סרטון ברשתות החברתיות כדי לבקש חתימות מאזרחים על עתירה נגד נתניהו: בסרטון הם אמרו השאר: "כולם כבר יודעים על החברים של ביבי, עורכי הדין שלו ובני הדודים שלו שגוזרים עשרות מליוני יורו – והנכדים שלהם כבר מסודרים עם אחוזות בקיסריה – מלסחור בביטחון שלנו… אז קומו מהספה ותפסיקו לקטר: אנחנו הולכים לבגצ הכי גדול בתולדות המדינה שאתם תהיו חתומים עליו״

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2016/12/אראל-אלדד.mp4]]]

היום פסקו שלושת שופטי בית המשפט העליון, המשנה לנשיאה רובינשטיין, פוגלמן וברון כי אין בעתירה כל ממש.

"מאז הגשת העתירות חלו שינויים במובן זה שבחלק ניכר מן הנושאים נפתחו חקירות משטרה המצויות בעיצומן. בין אם היו העתירות בהקשרים אלה ראויות לשעתן ובין אם לאו, כיום נחקרים מרבית הנושאים שעלו בעתירות, וחזקה על גורמי האכיפה והחקירה בראשות היועץ המשפטי לממשלה שיפרסמו את החלטותיהם, אם בעניין העמדה לדין ואם בעניין סגירת תיקים, בתום החקירות."

לגבי נושא ניגוד העניינים של היועץ המשפטי לממשל שהיה מזכיר הממשלה בתפקידו הקודם קבע רובינשטיין: "כזכור החליט בית משפט זה בהרכב חמישה שופטים בבג"ץ 43/16 הנזכר לדחות עתירות כנגד מינויו של ד"ר מנדלבליט ליועץ משפטי לממשלה. זו ההכרעה המחייבת. ממנה עולה כי ליועץ המשפטי ניתן לעסוק בכל נושא, לרבות כאלה שבהם היה מעורב במזכיר הממשלה בכובע מקצועי. חזקה על היועץ המשפטי כי ימנע עצמו מטיפול במה שהיה מעורב בו באופן החורג מהתנהלות מקצועית כאמור, אך לא מצאנו דופי בהודעת משיבי המדינה בהקשר זה."

חלק מן העתירות באות מכיוונם של אישים פוליטיים

בסיכום הדיון הזכירו השופטים כי העותרים הם אנשי אופוזיציה: "בנסיבות אלה ובכפוף לאמור איננו רואים מקום להיעתר לעתירות. נוסיף את אלה: אנו ערים לכך שחלק מן העתירות באות מכיוונם של אישים פוליטיים שבאופוזיציה לראש הממשלה. הדבר אינו בלתי מותר על פי המקובל, אך כמובן הדברים נמדדים באותם קני מידה שבהן נבחנות עתירות ציבוריות אחרות, ובזהירות המתבקשת.

ועוד, אנו סבורים כי אין לתת יד לדה-לגיטימציה של מערך האכיפה, שהוא מקצועי ובעל היסטוריה רבת-שנים של פעילות נטולת פניות. הוא אינו חסין מביקורת, כמו איש מאתנו, אך לא מצאנו כי נוהגים כאן איפה ואיפה. מדובר במנגנונים רבי משתתפים, החל ביועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ובכירי משרדיהם ועד לפרקליטים ולאנשי המשטרה העוסקים בחקירה ובליוויה.

איננו סבורים כי בקלות יכולות להינתן החלטות שאינן ראויות ושקולות ו"לחמוק תחת הרדאר", המקצועי מזה והציבורי מזה. שגיאות הן אנושיות, וכדברי משורר התהלים (י"ט, י"ג) "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני", אך מכאן ועד הטלת דופי נמשך – הדרך ארוכה; וכמובן, "אור השמש המטהר" של השופט ברנדייס הוא חיוני לכל."