אחרי ההתרגשות הגדולה - מגיעה הנפילה - סרוגים

אחרי ההתרגשות הגדולה – מגיעה הנפילה

עם ישראל בקריעת ים סוף, עובר בתוך הנס הגדול ורואה את הקב"ה מתגלה במציאות: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא". ואחרי שירת ה ים "אז ישיר משה ובני ישראל", וההתרגשות הגדולה - מגיעה הנפילה

אחרי ההתרגשות הגדולה - מגיעה הנפילה
  (צילום: שאטרסטוק)

עם ישראל בקריעת ים סוף, עובר בתוך הנס הגדול ורואה את הקב"ה מתגלה במציאות: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא". ואחרי שירת ה ים "אז ישיר משה ובני ישראל", וההתרגשות הגדולה – מגיעה הנפילה.

וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה. וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ.

 

רש"י: ויסע משההסיען בעל כרחם שעטרו מצרים סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות, והיו ישראל מוצאין אותם בים, וגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים שנאמר (שיר השירים א'): "תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף", לפיכך הוצרך להסיען בעל כרחם.

אחרי הטיפוס הגדול, והרגשת ההתרוממות, יש נפילה. "ויסע משה" הוא מסיע אותם בעל כורחם…

הפתרון לנפילה הוא: "חוק ומשפט". כמה שאלות עולות: אילו חוקים ומשפטים? למה לא מפרטים אותם? מה המשמעות של המצוות "שנבחרו" להינתן במרה? מה נוכל ללמוד לחינוכנו שלנו?

א. שאלנו – איך ייתכן שנופלים מגובה אמוני שכזה לתלונה על הקב"ה? התשובה הראשונה – שעינינו הרואות שאלה הם החיים… ה"נתיבות שלום" הגדיר זאת מעט יותר מעמיק: "התורה הקדושה מלמדת כאן כי זה לעומת זה עשה אלוקים, לאחר גילויים כאלה שהיה נראה כאילו כבר ניטלה מהם הבחירה.. דווקא אז הייתה התגברות היצר הרע…" הבחירה לעולם נשארת בידי האדם  הלימוד הוא גדול- "האדם כמו ציפור…" חייב להשיק כל הזמן כנפיים. גם כשיש רגעים מלאי אמונה ושירה פנימית הנובעת מהלב, צריך לעמול קשה, שההתרגשות לא תפוג בחיי היומיום. צריך להתחנך ולקחת את הרגעים הגדולים למציאות החיים.

ב. עוד קודם לניסיון להבין- למה נצטווינו דווקא במצוות אלה, ננסה ללמוד מהמדרש ( שמות רבה) על המבנה והמיקום של מצוות שנצטווו במרה .

"ואלה המשפטים" – מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת" ואמר כאן: "ואלה המשפטים" והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה: דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע. וכן הוא אומר: "באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט" (משלי ח כ) – התורה אומרת: באיזה נתיב אני מהלכת? אהלך בדרכם של עושי צדקה! "בתוך נתיבות משפט" – התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. דינים מלפניה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט" ודינים מאחריה, שנאמר: "ואלה המשפטים"

המדרש רואה את המצוות שנצטווו במרה כהקדמה למתן תורה, שאחרי קבלתה – שוב יודגשו הדינים ב"ואלה המשפטים". מרגש לקרוא, שהמדרש מבין ש"התורה" היא לכאורה ללא דינים. התורה היא "באורח צדקה אהלך" התורה היא- מידות טובות, צדקה וחסד, הארת פנים ונתינה לזולת. וההתהלכות בתוך אורח צדקה (התורה), מחייב "שמירה" "בתוך נתיבות משפט". מצוות מרה מלפנים ו"ואלה המשפטים" כסוגרים.

ג. מה עם ישראל נצטווה ב "ושם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו" ומה המשמעות לנו?

1. הרמב"ן למד שהמצוות שנצטווו בני ישראל במרה, וכוונת הפסוק "חוק ומשפט" אלה הנהגות חברתיות.

"ועל דרך הפשט, כאשר החלו לבא במדבר הגדול והנורא וצמאון אשר אין מים שם להם במחייתם וצרכיהם מנהגים אשר ינהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת, כי המנהג יקרא "חק"…  או שייסרם בחקי המדבר, לסבול הרעב והצמא, לקרוא בהם אל ה', לא דרך תלונה. ומשפטים, שיחיו בהם, לאהוב איש את רעהו, ולהתנהג בעצת הזקנים, והצנע לכת באהליהם בענין הנשים והילדים, ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר…" הרמב"ן מבין שהציווי היה דרכי הנהגה חברתיות, בבחינת דרך ארץ שקדמה לתורה. מעניין , שלפי הרמב"ן, החוק והמשפט (שלא כמו המדרש שראינו, וכפי שהבין רש"י) הם ההנהגות החברתיות, של " להתנהג בעצת זקנים, לאהוב איש את רעהו". ייתכן שלפי הרמב"ן זו אמירה חשובה מאד לכולנו. זו התורה – אהבת הבריות, והצנע לכת ולנהוג שלום עם הבאים במחנה". (לרמב"ן היה קשה, אם ניתנו דינים והלכות ספציפיים, אז מדוע לא ציינו זאת?! " ואני תמה, למה לא פירש כאן החוקים האלה והמשפטים ויאמר "וידבר ה' אל משה צו את בני ישראל") בכל מקרה,  יש מקום להבין מדוע היה צורך בנתינת מצוות אלה לפני מתן תורה – נקודה למחשבה..

רבנו בחיי– הלך בכיוון דומה: " ויש שפירשו שם שם לו חוק ומשפט, שלימדו הקב"ה חכמת הצמחים וכוחות שבהם בסגולותם ובטבעם, לפי שיש מהם עשבים מחיים וממיתים, ויש מהם מרפאים ויש מהם מחליאים.. ולכך אמר "אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך", כלומר אף על פי שכוחות הצמחים ידועים לפניך בסגולותם וטבעם ואתה יכול להתרפא מהם, אין ראוי לך שתתלה בטחונך בהם וברפואתם ותתיאש מלהתפלל ובקשת הרחמים, אין לך לזוז ממצוות התורה, "כי אני ה' רופאך", ולא הצמחים…"

סוג אחר של הנהגות לימד הקב"ה, את חכמת הצמחים וסגולתם. זה שיעור גדול שאנחנו לומדים. הטבע, הצמחים והחיים הגלויים לנו, הכל מאת ה', והכל נוצר עבורנו לחיזוק מציאות החיים. יש ערך להעמיק וללמוד את סודות הבריאה. ובאותה נשימה – אל לנו לשכוח "כי אני ה' רופאך" ולא הצמחים.

2.  רש"י במקום כתב שקיבלו שבת, פרה אדומה ודינים. (לא נאריך- בגמ' (סנהדרין) נאמר שקיבלו שבת,כיבוד אב ואם ודינים.) נהגו לספר בישיבה שהרב עמיטל סיפר על זוג "חוזרים בתשובה" ששאלו אותו – באיזו מצווה כדאי "להתחיל" עם ההחלטה שלהם להתחבר לעולם של תורה ומצוות? והוא ענה להם, את העקרונות שלמד מהמצוות הראשונות שעם ישראל מצטווה במרה. "תיקחו לכם מצווה אחת שאתם לא מבינים את טעמה. כל אדם צריך לזכור שהוא  משתדל קודם כול להיות "עבד ה'" ושמח שהוא זוכה להיות בלגיונו של מלך. מקיים את המצוות בלי "למה" ו"כמה…" מצווה שנייה שאתם  שמחים לקיימה ומתחברים אליה מאוד (כדוגמת מצוות השבת) ומצווה שלישית היא מצווה של בין אדם לחברו ולקהילתו. התורה שלנו מקיפה את כל חייו של אדם , והמצוות של בין אדם לחברו ובין אדם למקום – כולן ניתנו במתן תורה..

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו