אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

ביקורת סרטים לדתיים • הכחשה - דרמה היסטורית על המאבק בהכחשת השואה

בשבוע בו צוין יום הקדיש הכללי לזכר נספי השואה, בחרתי לצפות בסרט שמתאר את משפט הדיבה המפורסם בו עמדה למבחן משנתו האנטישמית ומכחישת השואה של ההיסטוריון מטעם עצמו דייוויד ארווינג האנגלי. מעבר להיותו תיעוד היסטורי חשוב, הסרט מיטיב לתאר את מהלך הדברים בצורה מעניינת ולא נופל לאפרוריות תיעודית משעממת, אלא להיפך - מכניס את הצופה לסערת הרגשות והיצרים העומדים בבסיס העניין

הכחשה - דרמה היסטורית על המאבק בהכחשת השואה
  באדיבות פורום פילם.

אמריקאי, אירופאי ואפריקאי עולים למטוס. לפתע, שובק מנוע אחד והטייס מודיע שלצערו אחד מהם צריך לקפוץ כדי להציל את שאר הנוסעים.

לאחר שאף אחד לא מתנדב מציע הטייס לשאול כל אחד מהם שאלה ומי שלא ידע את התשובה יקפוץ מהמטוס. כולם מסכימים והקפטן פונה לאמריקאי "אמור לי, כמה שעות יש ביממה?" עונה האמריקאי 24 וניצל. הטייס ממשיך ושואל את האירופאי "כמה ימים יש בשבוע?"  עונה האירופאי שבע וניצל.

לבסוף פונה הטייס לאפריקאי ושואל אותו "אמור לי, כמה יהודים נספו בשואה?" חושב האפריקאי ועונה  "מקובל לחשוב כי שישה מליון, אך מומחים מעריכים את המספר המדויק כנע בין 5.59 ל- 5.86 מיליון". הקפטן המופתע מניד בראשו בשלילה ואומר לו: "שמות חביבי… שמות".

ואכן, בכל הקשור לשואה, ישנם רבים שלא העובדות והמספרים מעניינים אותם, כי אם התועלת האישית שהם יכולים להפיק מקטסטרופה היסטורית זו. רוצה להתפרסם? תכחיש את עצם קיומה. רוצה למכור ספרים במליוני עותקים? הכחש ידידי, הכחש כאילו אין מחר. אחד מגדולי מכחישי השואה, וללא ספק מן הבוטים והפוגעניים שבהם, הוא דייוויד אירווינג הבריטי, שעל מעלליו מבוסס הסרט "הכחשה" המתאר אירועים אמיתיים שהתרחשו לפני כ- 20 שנה.

הכחשה

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

 



דבורה ליפשטדט. נתבעת על ידי מכחיש השואה (באדיבות פורום פילם)

דבורה ליפשטדט (רייצ'ל ווייז), יהודיה אמריקאית, היא פרופסור דעתנית ורהוטה בחוג ללימודי יהדות מודרנית ובחוג לימודי השואה באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה, ג'ורג'יה. היא מקדישה את חייה לחקר, הוראת והנחלת סיפור השואה ורואה בעבודתה שליחות מקודשת. כחלק מפעילותה היא הוציאה לאור את הספר "מכחישים את השואה" בו דנה ארוכות בתופעה, במניעיה ובדרכים להילחם בה.

דיוויד אירווינג (טימותי ספול , שמוכר בעיקר מתפקידו כפיטר פטיגרו "זנב- תולע" בסרטי הארי פוטר ). מכחיש שואה קולני ופופוליסט, זועם על יחסה אליו בספר, בו היא מתארת אותו כמעריץ של אדולף היטלר המסלף את ההיסטוריה בצורה גזענית ושקרית. אירווינג מגיש תביעת דיבה נגד דבורה בטענה שהשמצותיה השקריות פגעו במוניטין שלו ובפרנסתו.

אירווינג השחצן לא מתכחש ולו לרגע לטענותיו המופרכות כי השואה היא המצאה של היהודים, שלא היתה שום הוראה להשמידם ושהדבר היחידי שרוסס בגז במחנה המוות אושוויץ הם כינים – הוא טוען שאכן לא היה ולא נברא ותובע את עלבונו מהוצאת הספרים ומהפרופסור היהודייה על כך שפרסמו שהוא שקרן ושרלטן.

אירווינג המתוחכם תובע את דבורה בבית משפט באנגליה- בה על פי החוק במקרים של הוצאת דיבה, חובת ההוכחה היא על הנתבע – מה שדורש מליפשטדט וצוות המשפטנים שלה, בראשותו של ריצ'ארד רמפטון (טום ווילקינסון), להוכיח את האמת הבסיסית שהשואה אכן התרחשה וכי אירווינג סילף עובדות במכוון.

אחד מגדולי מכחישי השואה בדורנו (באדיבות פורום פילם)

למרות העיקרון בו דוגלת דבורה כי היא אינה מוכנה להתווכח עם שום אדם על עצם קיום השואה, כמו שלא תתווכח על השאלה האם השמש מחממת או האם אלוויס עדיין חי, היא מבינה שהפעם היא אינה יכולה להתעלם.

למרות הלחץ המופעל עליה לנסות להגיע לפשרה שתמנע משפט מתיש, ארוך ויקר שבסופו היא עוד עלולה להפסיד, היא עוזבת את ספסלי האקדמיה הנוחים ויוצאת למסע חייה כדי להוכיח שאירווינג אכן מי שהיא אומרת שהוא, וחשוב הרבה יותר – להעביר מסר לכל מכחיש שואה באשר הוא, כי הימים בהם כל אחד יכל להכחיש את השואה בלי לשאת בתוצאות, עברו מהעולם.

מהר מאוד הופך המשפט לדבר החם בתקשורת העולמית כולה- לראשונה, שאלת "האם השואה אכן קרתה" עומדת למבחן משפטי שבסופו תצא הכרעה ברורה, שהשלכותיה הם הרבה מעבר למקרה הפרטי הנידון בה.

צוות המשפטנים המשופשף שלה מבין כי הדרך היחידה לנצח במשפט שכזה היא לעבור על מליוני דפי היומן של אירווינג, למצוא בהם סתירות ושקרים ולחשוף בפני כל העולם כי טענת "אמת דיברתי" מאחוריה מסתתר אירווינג, היא אינה אלא כסות מוסווה היטב של גזען מניפולטיבי שביסס את כל הקריירה שלו על כזב והפצת שנאה.

לראשונה, האמת ההיסטורית עומדת למבחן בית המשפט (באדיבות פורום פילם)

איכותו של הסרט נעוצה בעובדה כי יוצריו השכילו לתאר את מהלכי המשפט – על עדויותיהם, איסוף החומר המשפטי המדוקדק מתוך מיליוני מסמכים, בירור העובדות ההיסטוריות והתרגילים המשפטיים שנעשו בו – לצד המפגש עם עולמם הנפשי והפרטי של גיבורי הפרשה.

בקלות היינו יכולים לקבל סרט משפטי בסגנון ג'ון גרישם המתמקד באולם בית המשפט ובפרקליטים חדים המצליפים בעדים על הדוכן. אך לצד סצנות אלו אנו זוכים להציץ לסערת הנפש, חולשותיהם וחוזקם של דבורה, אירווינג והצוות המשפטי שעבור כל אחד מהם לא מדובר במקרה משפטי אלא במלחמה של ממש על האמת ההיסטורית ועל דרך החיים לה הקדישו את כל פועלם ומרצם.

ההיסטוריון והפרופסור מוצאים עצמם מתמודדים מול מצבים שלא חשבו לעולם שיגיעו אליהם- דבורה, לוחמת הצדק הוורבלית נאלצת לגזור על עצמה שתיקה, בהוראת עורכי דינה שבטוחים שהתפרצות שלה תסכל כל סיכוי לניצחון, ואירווינג שהתענג שנים רבות על יכולתו לשכתב את ההיסטוריה כראות עינו ללא מגבלה או ביקורת – נאלץ לראשונה להוכיח את טענותיו במבחן העובדות והמציאות.

הימצאו של כל אחד מהם בסיטואציה כה לא נוחה או מוכרת- מניבה רגעים עוצמתיים, בזכות משחקם המשובח של השניים.

קרב חייה. עבור הנספים, הניצולים והעולם כולו. (באדיבות פורום פילם)

עברו 16 שנה מאז הידהדו תוצאות המשפט בכל רחבי העולם (אם אתם לא יודעים כיצד הסתיים המשפט, עוד יותר טוב, אל תרוצו לבדוק בגוגל, זה רק יגביר את חווית הצפייה). תוצאותיו היוו תקדים חשוב וטוב שסיפור זה זוכה סוף סוף לתיעוד קולנועי שמביא לידיעת הציבור הרחב שטרם שמע עליו את כל הפרטים. זהו סרט חשוב, אבל אל תלכו כי זה חשוב, תלכו כי זה סרט טוב.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו