מלחמת הגרסאות בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחבר הקבינט המדיני-בטחוני, נפתלי בנט, עולה כעת מדרגה כאשר מבקר המדינה, בדו"ח שחיבר על התנהלות הצבא, קובע כי בנט הוא זה שצדק בנושא המנהרות ואילו נתניהו היה זה שהסתיר מידע אודותיהן.

כזכור, גם בתכנית "עובדה" של קשת ששודרה לפני כשנה נחשף כי בנט היה מי שחשף בקבינט את סכנת המנהרות.

בתכנית שעסקה בניסיון החיסול של מוחמד דף, אמרה אילנה דיין כי, "יכול להיות שמשהו דומה לזה (להתנהלות סביב דף) בא לידי ביטוי ביחס לא רק לדף, גם לאיום המנהרות. אם יש משהו שרואה כל מי שמצוי בפרוטוקולים של ישיבות הקבינט, בשבועיים שקדמו לתחילת המבצע הקרקעי, זה שהשר נפתלי בנט דורש שוב ושוב לצאת למבצע נגד המנהרות  והוא שומע תשובה שדי חוזרת על עצמה מפי שר הביטחון יעלון: איום המנהרות אפשר לחיות איתו, כרגע לא צריך להגדיר אותו כיעד, לפחות לא בסבב הזה".

לשכת יעלון לא הכחישה את הדברים ואמרה: "באותו שלב שאמר את הדברים חשב שצריך עדיין לשאוף להפסקת אש וכמובן נערך לאפשרות שנצטרך להיכנס לתוך הרצועה".
[[[https://www.youtube.com/watch?v=CG0_TSkUvjU&feature=em-uploademail]]]

התחקיר של עובדה הצטרף לממצאים דומים שהעלה תחקיר של עיתון הארץ חודש לפני לפיו "דרישת בנט הועלתה לראשונה ב–30 ביוני, בפגישה בארבע עיניים עם נתניהו ומיד לאחר מכן בישיבת הקבינט", נכתב אז בתחקיר של עמוס הראל וגילי כהן. "פעולה התקפית נגד המנהרות, אמר, תהיה תגובה הולמת לרצח הנערים ובאותה הזדמנות תסיר מעל הפרק איום ממשי על יישובי עוטף עזה."

"בימים הבאים התכנס הקבינט לישיבות יומיות, שבהן התעדכן על המתיחות בגדה ובקרב ערביי ישראל ועל המשך הסריקות אחר המנהרה בכרם שלום. בנט, לפי גרסה זו, חזר והעלה את הדרישה לטיפול מקיף במנהרות.

"יעלון, ועמו בכירי צה"ל והשב"כ, הגיבו בהסתייגות. תחילה אמרו שהכנות חמאס בכרם שלום מעידות על היערכותו ל"פיגוע מדף" שאין ודאות מתי יופעל. אחר כך סברו שדי במדיניות של הכלה, איומים ואזהרות, כמו פיזור נורים בצד הפלסטיני של כרם שלום בידי חיל האוויר, כדי לשדר לחמאס שישראל עלתה על תוכניותיו. בהמשך הסכימו להחריף את הצעדים לתקיפה באמצעות פצצות הג'יי־דאם. אבל הגישה הכללית דגלה בשיבוש, לא בסיכול: די היה, לטעמם של ראשי מערכת הביטחון, בפעילות הגנתית מעיקרה למניעת הפיגוע. לא היתה הצדקה לפעולה התקפית נרחבת.

"בכל דיון בנט חפר וחפר, 'כמו קאטו הזקן', אבל מצא עצמו במיעוט. שותפו לאגף הנצי בקבינט, שר החוץ אביגדור ליברמן, דגל בכיבוש הרצועה או חלקה והתעניין פחות בבעיית המנהרות. יתר השרים היו קשובים לחששות הצבא מפני הבוץ הטובעני של עזה: מרגע שנכנסת, לך תדע מתי תוכל להיחלץ".