לפני מספר חודשים התפרסם שיר שכתב שלמה ארצי "והאמת…" שיר פופולרי מאוד,גם בין צעירי המגזר .לשיר התוועדתי לפני כמה ימים כאשר הראו לי קליפ בו שר שלמה ארצי יחד עם ישי ריבו את השיר.

"והאמת שאין אמת אחת והצדק עף בין הידים.." כך פותח השיר. הפזמון החוזר הוא: "והאמת שאין אמת אחת או ושתיים ואתה הוא אלוקינו ואתה הוא מושיענו ואת אהבתי בסוף".

בקליפ נראה ישי ריבו שר את השיר בדבקות ממש כמו תפילה. אינני יודע מה הייתה כוונתו בשירתו-תפילתו זו, אבל נדמה שרבים מבינים זאת בצורה פשוטה שאין אמת אחת מוחלטת ומחייבת.

דואט זה הוא אחד מיני רבים הנעשים בשנים האחרונות בין זמרים דתיים ושאינם דתיים ואין ספק כי יש בכך אווירה של אחדות בעם ישראל ושל התקרבות לתורה, דבר חשוב כשלעצמו. יתרה מכך, רבים הם האומנים שאינם דתיים השרים פיוטים ושירים בעלי תוכן תורני, גם תופעה זו של התקרבות למקורות מבורכת היא כשלעצמה.

אולם נראה כי תופעה זו מבטאת תהליך תרבותי עמוק יותר: כשם שאדם המוגדר חילוני מתקרב ללא מחוייבות לעניינים של יהדות, כך גם אנשים המוגדרים דתיים אינם רואים את עצמם מחוייבים להלכה באופן מוחלט. כשם שיש "חילונים חדשים" המאמינים באלוקים, מניחים תפילין ועוד, אבל אינם עושים "עסקת חבילה" אלא בוחרים את מה שנוח להם, כך יש יותר אנשים המגדירים את עצמם "דתי לייט" "מסורתי" "חרדי חדש" וכדומה, שאינם רואים את עצמם מחוייבים להלכה, אלא בוחרים את מה שנראה להם ומתי שנראה להם.

דומני כי שיר זה (ללא התייחסות כמובן ,לשני הזמרים , באופן אישי) מבטא יותר מכל רעיון פוסט מודרני זה, שהרי "אין אמת אחת" ולמרות זאת יש אמונה "שאתה הוא אלוקינו ואתה הוא מושיענו" אבל בסוף קיים המימד הרומנטי האנושי "ואת אהבתי בסוף".

בשבת אנו קוראים את ספר קוהלת המציג אמונות שונות ושאלות פילוסופיות נוקבות, אבל למרות כל זאת הוא מסתיים באמירה ברורה "סוף דבר הכל נשמע, את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם". למרות השאלות והתהיות ישנה שורה תחתונה ברורה.

בעידן שבו אנו חיים ישנה מגמה תרבותית חזקה של טשטוש ותהייה, היוצר חוסר הגדרה וחוסר מחוייבות, ראוי לנו לזכור את השורה התחתונה שאיננה פוסלת את התהיות והמחשבות, אלא אומרת שבסוף יש אמת אחת ברורה של מחוייבות מעשית, שאמנם ניתנת לפירושים שונים, בתוך המסגרת ההלכתית המחייבת,אבל היא אמת אחת – היא "סוף דבר…כי זה כל האדם".

מחוייבות איננה קבעון מחשבתי, מחוייבות היא ביטוי לאמונה והבנה שמעבר לשאלות הקיומיות, יש אמת אלקית נצחית ומחוייבת.