צפו: הצצה לחייו של האיש שמשפיע על חיי כולנו - סרוגים

צפו: הצצה לחייו של האיש שמשפיע על חיי כולנו

הפרק החמישי בסדרת הדוקו של ערוץ 20, "הולכים לפני המחנה", יעסוק בחייו של רבי יוסף קארו וינסה להשיב על השאלה: כיצד הפך השו"ע לספר מקובל על כלל קהילות ישראל. צפו

author-image
צפו: הצצה לחייו של האיש שמשפיע על חיי כולנו
  (צילום מסך מתוך ערוץ 20)

הפרק החמישי בסדרת הדוקו של ערוץ 20, "הולכים לפני המחנה", ישודר במוצאי השבת הקרובה בשעה 22:00 בערוץ 20 ויעסוק בחייו של רבי יוסף קארו.

ד"ר יצחק הרשקוביץ מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן מספר: "בנוסף לכל התוספת החשובה הזאת של רבי משה איסרליש יש לנו עוד כמה וכמה פירושים חשובים מאד שנכתבים על "שולחן ערוך". נזכיר את הרב חיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי כמובן, כאחד מהם שכותב חיבור חשוב שנקרא "ברכי יוסף". החיד"א הוא גם חשוב כתלמיד חכם שמוצאו ממרוקו, מצפון אפריקה, אבל הוא חי בארץ ישראל בגלל שסבא רבא שלו כבר עלה לארץ ישראל, רבי אברהם אזולאי, והרב חיד"א משווק את תורתו של רבי יוסף קארו בכל העולם היהודי, ובין השאר מחולל את הרעיון שרבי יוסף קארו הוא המרא דאתרא, הוא הפוסק העליון בארץ ישראל שאין לחלוק עליו. וכך נוצרה מציאות שכ- 200 שנה אחרי רבי יוסף קארו, הרב חיד"א מקבע בצורה מוחלטת את מעמדו כפוסק העליון של החברה הספרדית, שאין לחלוק עליו ואין לערער עליו".

"מאז שיצא, הספר פשוט נתן עבודה לכל חכמי אשכנז", מוסיף פרופסור משה עמאר, מומחה לספרות הלכה ממכללת אשקלון. "כל חכמי אשכנז מתחילים להתעסק, לפרש את דברי "שולחן ערוך". יש משהו מעניין, כל המפרשים הקלאסיים ל"שולחן ערוך" כולם אשכנזים. אין לנו אפילו ספרדי אחד. כולם אשכנזים. אם נשווה את זה לרמב"ם, כל המפרשים שלו, הקלאסיים, כולם ספרדים. ופתאום "השולחן ערוך" הופך להיות ספר מקובל על כל קהילות ישראל, ספרדים, אשכנזים, עד עצם היום הזה".

(צילום: מתוך ערוץ 20)

הרב ד"ר שרון שלום מקהילת "קדושי ישראל" בקריית גת מספר: "עליתי לישראל ב- 1982 לבד. ללא המשפחה שלי. מיד כשהגעתי לישראל נכנסתי לחינוך דתי. לאט לאט נחשפתי לפער הגדול שיש בין ההלכה שאני באתי איתה מאתיופיה, לבין ההלכה שאני למדתי בישיבה. עולם אחר לגמרי. ואני רוצה לומר שככל שאתה לומד יותר, ככל שאתה מעמיק יותר בלימודי ההלכה, בעצם אתה לומד להרחיב את גבולות היהודי. והחלטתי, אם כך, שאני הולך לכתוב ספר וזה אחרי מעל 3,000 שנה שהתורה אצל יהודי אתיופיה הייתה בעל פה בלבד, החלטתי שאני רוצה לכתוב את התורה הזאת".

"כאשר אני מקבל את ההחלטה לכתוב "שולחן ערוך" ליהודי אתיופיה, אני מנהל שיח עם רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך. אני לוקח בעצם את המנהג או את ההלכה האתיופית, אני משווה אותו לחיבור הנפלא של רבי יוסף קארו ובסופו של דבר מתקבלת החלטה, הצעה כיצד לנהוג לאור הדבר הזה, איך בעצם יהודי אתיופיה ממשיכים לנהוג בארץ ישראל. "שולחן ערוך" התכוון ממש כמו שולחן ערוך. יש מאכלים, יש מטעמים גדולים, זה העולם היהודי, וכל אחד לוקח את מה שהוא אוהב. החיבור הזה של "בית יוסף", רבי יוסף קארו, "שולחן ערוך" שהאור שלו זרח לא רק בצפת, אלא בכל העולם כולו ועכשיו באופן מפתיע הוא גם זורח בתוך העולם היהודי-אתיופי".

הפרק ששודר על הרב קוק

הפרק ששודר על הרב עובדיה יוסף זצ"ל

הפרק ששודר על הרבי מליובביץ'

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו