יהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו. איננו יודעים מתי ייבנה, כמו שאר הייעודים האלהיים, אך אנו יודעים נאמנה שייבנה, ואנו מצפים יום יום לבניינו, ובעצם זכות הצפייה הזאת, הוא ייבנה מהר יותר.

דא עקא, שבית המקדש הוא עולם אחר, עולם עליון, עולם שמימי, עולם לעילא לעילא, מעל חושינו והכרותינו, רחוק מן העין, רחוק מן הלב.

לכן, דבר גדול עשו "קרן מורשת הכותל", בחזיון האור-קולי היחידני המופלא החדש, שבעזרת אוזניות ומשקפיים מיוחדות, אדם זוכה למצוא את עצמו בתוך בית שני, לראות כהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם, מראה שמשרה עליו קורת רוח נוראה, ומרגיש שנבנה בית המקדש בימיו.

אמנם אנו מצפים לבנין בית שלישי המתואר על ידי יחזקאל הנביא ולא בית שני, אך כידוע, תבנית בית שלישי שונה מתבנית בית ראשון, לכן כאשר בנו את הבית השני, בחרו תבנית ביניים בין ראשון לשלישי. כך שהבית השני בו אנו נכנסים באותו חזיון הנקרא "מבט אל העבר – חווית מציאות מדומה בכותל המערבי", מקרב אותו לבית שלישי, שייבנה במהרה בימינו.

שהרי ידועים דברי הרמב"ן שמצוה היא על כל הדורות להשתוקק לבניין בית המקדש, כמו שכתוב לשכנו תדרשו ובאת שמה, שבזמנו דוד אמנם דרש אבל העם לא דרש (רמב"ן במדבר טז כא). והוסיף החתם סופר שאם היה להפך, ודוד לא היה דורש אבל העם כולו היה דורש, לא היתה כאן מניעה. וכך הוא מסביר שדוד אמר שמחתי באומרים לי בית ד' נלך, על אף שאמרו זאת כדי לצערו, כלומר מתי הוא ימות וייבנה בית המקדש (ירושלמי שקלים ב ה), בכל זאת הוא היה מוכן לכך שימות ובלבד שייבנה בית המקדש (תורת משה על הפסוק "לשכנו תדרשו ובאת שמה", מהדורה חדשה). הרי שהעיקר הוא שכל העם יתגעגע, ולא די ביחידים. לכן אשרינו שזכינו לתכנית הזאת שיכולה להגיע למיליונים ובע"ה תגיע.

וכמובן, לא די בגעגועים לבדם, אלא הגעגועים צריכים לעורר יראת שמים, מידות טובות וקיום מצוות.

לכן יישר כחם של היוצרים, שמלבד אלפי שעות של מחקר על ידי רבנים, ארכיאולוגים, היסטוריונים וחוקרים שונים, למען עבודה מדעית מדוייקת – הכתירו הכל בחרדת קודש.

ויהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו.