בחלומי, והנה נפרשת לפני בימת בית הכנסת בשבת פר' פנחס ומסביבה יושבים כתות כתות – מרבני הזרם החרד"לי ועד רבני בית הלל, מרבני המכינות ועד ראשי מדרשות השילוב ודנים בלהט (שלא לומר להט"ב…) במעשהו הקיצוני של פנחס. אלו בכה ואלו בכה. אלו מפנים אצבע מאשימה כלפי רבני הזרם החרד"לי ומאשימים אותם ב"הבלגה כאשר העשבים השוטים היו עדיין קטנים" וב"חוסר הבנה של מורכבות החיים במדינה בה יש רוב חילוני" ו"לא למדנו שום דבר מרצח רבין" ומסיימים בפסוק כדרכם של תלמידי חכמים מהזן הזה – "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" ואכמ"ל.

מנגד זועקים מרה מתנגדיהם על "הפריצות הנוראה שחלחלה למחננו" ועל "השיתוק שאחז במנהיגם של ישראל שאילץ את פנחס לטול את החוק לידיים" ו"שאם הפעם לא נציב את הקו האדום כל חומות הטהרה והקדושה יפרצו" ומסיימים בפסוק כדרכם של ת"ח מהזן הזה – "ובערת הרע מקרבך".

יש לנו נטייה להזדעזע בכל פעם שמופיעה פרשיה תורנית עקרונית בחיינו הציבוריים או המגזריים ולהשתומם על המנגנונים הטבעיים של הצד שכנגד שירדו לטמיון.

דברי הרב יגאל בכנס מרכז ליב"ה

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2016/07/יגאל-לוינשטיין.mp4]]]

מתי נשכיל סוף סוף להבין שעמדתם העקרונית של הרבנים איננה נקבעת ע"פ פרשנות נקודתית למעשה כזה או אחר. מי שמצפה שאם רק יאירו רבני בית הלל את עיניהם של הרבנים החרד"ליים בתורתם ההומניסטית והמודרנית, מיד יפרשו רבנים אלו מתורתם ויכריזו – "שקר נחלונו אבותינו" איננו מבין דבר וחצי דבר בטבע האנושי.

המציאות מתפרשת ע"פ העמדה הרוחנית העקרונית ולא יוצרת אותה.

אנחנו נוטים לזלזל בשמאל שאיננו נותן לעובדות (אוסלו, הרוגים, פיגועים) לבלבל אותו אבל כאלה בדיוק גם אנחנו – גם אם כל הערבים יחגרו בגדי משי ופשתן ויבואו עם זרי פרחים ליישובי יו"ש ע"מ להתנצל על מעשיהם, עדיין לא נזוז במילימטר מהעמדה העקרונית שא"י כולה שלנו.

התייחסותו של הרב יגאל לווינשטיין לקהילה הלהט"בית נובעת מעמדה נפשית, רוחנית, עקרונית שרואה במסגרת המשפחתית שלמות של הופעת חיים אלוקית בארץ בזוגיות בריאה ובהעמדת תולדות. לא בגלל כמה צעקנים או טוקבקיסטים שמתלהמים על הבערות, חוסר הסובלנות וההשתלטות על הצבא ישנה הרב יגאל את עמדתו.

באותה מידה, נובעת התייחסותם של רבני בית הלל לקהילה הלהט"בית מעמדה נפשית, רוחנית, עקרונית הרואה בכל נברא צלם אלוקים והמייחסת חשיבות עליונה למרקם החיים המשותף בארץ. אמירות על רפורמה, זלזול בת"ח או חנפנות לגורם המממן, לא יזיזו אותם מעמדתם זו.

אין בדבריי כדי לשלול אפשרות של התערבות גורמים חיצוניים בפסקי הלכה והתייחסויות תורניות אולם כדאי להבין שהבסיס העיקרי עליו מושתת עמדת הרבנים היא – העמדה התורנית העקרונית.

והמלצה אחרונה לסיום – כדאי לשמור על עקביות.

מי שתמך במעצרים מנהליים לפעילי ימין על שאתגרו את שלטון החוק באמירות קיצוניות ובפרובוקציות, יתקשו היום לתמוך במעשים פרובוקטיביים כמו "מצעד הגאווה"

ומי שמלא פיו מים בזמן שצה"ל עבר מערכת משומנת של שטיפת מוח לסירוס הרגשות הטבעיים בזמן הגירוש מגוש קטיף, יתקשה היום לזעוק על השתלטות גורמים ליברליים קיצוניים על הצבא.

=======

עמיחי מי-מרום הוא מנכ"ל ישיבת ההסדר והגרעין התורני במעלה אפרים