שבתון ביום ראשון מתכון לאסון.

הצעת החוק לקיצור שבוע העבודה, נראית מפתה מאוד. תן לציבור עוד יום חופשי, לתלמידים עוד זמן פנוי, וכולם יהיו מרוצים. כשמוסיפים לזה את הנימוק המוחץ ש"נשתווה לעולם", ונשיג גם "שוויון לדתיים בימי חופשה", זו כמעט טענה שאי-אפשר להתווכח איתה.

אבל הצעה זו שלילית מאוד, הן במישור הערכי והן במישור המעשי (חוץ מההפסד הכספי למשק, הנאמד בסכום העצום של 1.5 מיליארד שקלים לשנה, ע"פ איגוד התעשיינים).

כמעט בכל המקומות שהתורה מצווה על השבת היא מדגישה קודם "ששת ימים תעשה מלאכה". המלאכה חשובה לא רק כיון שהיא הכרחית לפרנסה. חכמים אמרו "אהב את המלאכה"! מלאכה היא עניין שיש לאהוב אותו, היא יוצרת ופועלת בעולם, והיא תורמת לחברה ולאדם עצמו.

אפילו השראת השכינה תלויה בעשייה שלנו, כפי שנאמר: "אף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'" (אבות דרבי נתן, י"א). המלאכה גם מונעת מאתנו הדרדרות רוחנית ומוסרית. חכמים אמרו "הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא".

אכן, מה שנקרא "תרבות הפנאי" כולל בתוכו הרבה מאוד שלילה: עיסוק מוגבר בתאוות, אלכוהוליזם, אלימות, וריבוי תאונות דרכים (מובן מאליו שלא הכל עוסקים בכך, ורבים מנצלים את הפנאי לעניינים טובים תרבותיים וחיוביים. אך אין להתעלם מריבוי הצדדים השליליים הקיימים בפנאי).

הדבר נכון בעולמם של המבוגרים, אבל חמור יותר בעולמם של ילדים שבמקום לשהות בבי"ס, להתחנך וללמוד, יהיה להם יום נוסף לבילוי שלילי. או במקרים הפחות גרועים – יום נוסף לשוטטות בעולם וירטואלי ורביצה מול מסך.

כאן יטענו המצדדים בחופש זה, כי הזמן הפנוי ישמש ללימוד תורה, קריאת ספרים, טיולים, התנדבות ועזרה לנזקקים. האמת היא שבעולם מתוקן – כך היה ראוי להיות, וגם כיום לפחות חלק מהמבוגרים ומהילדים אכן מנצל כך את הפנאי. אלא שבינתיים אנחנו כאן, כאשר חלק גדול מאוד, לצערנו, קשור ל"מכנה המשותף הנמוך".

לפני פחות מחצי שנה, דוקא הקואליציה הציעה להוריד את גיל המינימום לעבודה ל-13, בנימוק הזה עצמו – שהבטלה מביאה לידי שעמום וחטא. המציעים הכירו בעובדת היות החופש הגדול בעייתי מאוד, ומלא סיכונים מוסריים ופיזיים לילדים, ובקשו בכך למתן את הפוטנציאל ההרסני שבו (בינתיים, ניצחה האופוזיציה והחוק טרם עבר).

מוזר מאוד שאותה קואליציה עצמה, תתעלם מהנימוק החשוב הזה, ותפעל בכיוון ההפוך.

נימוק נוסף להצעה – שוויון לדתיים בימי חופשה. אלא שהנזק מצד שני חמור מאוד. הציבור יצטרך כעת לעבוד בימי שישי, ולפגוע בכך באפשרות להכין את השבת ברוגע. שלא לדבר על מי שזמן סיום העבודה שלהם גובל בזמן כניסת השבת, מה שעלול להביא לחילול-שבת או לאיבוד מקום העבודה. הצעה זו גם אינה כה חשובה לדתיים, שבחלקם כבר מנצלים את יום שישי לחופשה, ומכינים חלק גדול מהשבת כבר ביום חמישי.

ולבסוף, הרצון " להשתוות לעולם". אבל אנו לא רוצים בכך, לא במעשינו המונחים על פי התורה, ולא בלוח השנה שלנו, כפי שאמרו "החודש הזה לכם" – אומות העולם מונים לחמה וישראל מונים ללבנה. באמת, אין לנו רצון להשתוות ליום ראשון המקודש לעולם הנוצרי.

ואם כבר "העולם" – אדרבא, דווקא הניסיון של העולם בקיצור שבוע העבודה והלימודים שהוביל לכל הרעות החולות שהזכרתי, צריך ללמד אותנו מה לא ראוי לעשות.

==

הרב אברהם וסרמן הוא רב קהילת גבורת מרדכי גבעתיים וראש הכולל בישיבת ההסדר רמת-גן