נעזוב לרגע את העובדה שש"ס לא יכולה להוות בית פוליטי לציבור הלאומי (ע"ע הסכמי אוסלו, בר און – חברון, יוזמת ז'נבה ועוד). נעזוב גם את העובדה ש"הבית היהודי" כבר מזמן לא מייצגת את הציבור התורני (ע"ע הגדלת תקציבים לתנועות רפורמיות ולהט"ב, הפקעת התודעה יהודית מידי הרבנות הצבאית, הרחבה הרפורמית בכותל המערבי ועוד). בעצם, במסגרת המהלכים "הסטנדרטיים", נותרה לכאורה רק האפשרות לרוץ ברשימה חדשה תורנית לאומית. אפשרות זו נראית כיום רחוקה ומסוכנת בעקבות אחוז החסימה הגבוה, ולכן נראה שכדאי לפתוח ערוץ פוליטי נוסף, וכמאמר מרדכי: "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר…"

עיקרי הדברים כדלהלן:

א. מפלגות קטנות, הן מטבען מפלגות נושא, כלומר ההצדקה לקיומן הם עניינים נקודתיים, ומכל מקום לא במרכז הקונצנזוס של הרוב. למשל: אצל ש"ס בולט הנושא של הדגשת מורשת יהדות ספרד, שהוא נושא ראוי וחשוב מאוד כשלעצמו, אך חיזוקה של ש"ס, יחזק מאוד את הנושא הזה בד בבד עם מוסדותיה ומקורביה, ולאו דווקא ולעיתים אף בניגודלעניין התורני לאומי בכללותו, שעליו יש הסכמה רחבה הרבה יותר.

ב. יתירה מכך, מפלגות מהסוג הזה, לרוב הוכיחו את עצמן עד היום כמפלגות גחמה של אדם אחד שעל פיו יישק דבר. כמו כן, בדרך כלל, אין לנבחרי הצבור עצמם מחויבות אישית כלפי צבור הבוחרים אלא כלפי יו"ר הרשימה שלרוב הינו בעל השפעה מכרעת על הרכב ודירוג הרשימה.

ג. בידי הליכוד, שהיא מפלגת השלטון בהווה ובעתיד בעזרת ה', יש כלי ביצוע ומנופי עשיה שאינם בידי מפלגה אחרת כלשהי, גם אם היא בקואליציה. חיזוק הליכוד בנציגים ראויים, נאמנים לתורה ולארץ, ירתמו את המנופים הללו להשגת המטרות שהן במרכז ההסכמה הלאומית ולא בשוליה. אם נחזק לחילופין למשל את "הבית היהודי", אומנם נעניק לה אמצעי לחץ על הממשלה שספק אם יפעל את פעולתו(או אם בכלל ייעשה בו שימוש), אך נפסיד את העניין העיקרי שאותו אנו רוצים לקדם וגם נפסיד את מנופי העשייה האדירים, שרק דרך מפלגת השלטון הגדולה ניתן להפעילם ביעילות.

ד. למרות כל הנ"ל, עד היום, דרך הפעולה בצבור התורני לאומי הייתה, בהתאם להוראת רבותיו, לבחור במפלגות קטנות אלו. הוראה שלהערכתי, מבחינה היסטורית, נבעה מהעובדה שלא היה ייצוג הולם לצבור התורני לאומי במפלגות הקיימות.

ה. באופן מעשי, ניתן להשיג במאמצים משותפים ייצוג מכובד וראוי של נציגים תורניים לאומיים בתוך הליכוד, באמצעות התפקדות גורפת לתנועה והתמודדות לגיטימית במסגרת הרשימה הארצית, המחוזות והשריונים למיניהם.

ו. מה שיפה כאן הוא, שאם המהלך חלילה לא יצליח ויטורפד איכשהו על ידי בעלי אינטרסים מנוגדים מבחוץ ומבפנים, עדיין תישאר האפשרות של ריצה בתנועה נפרדת. אפשרות שכיום היא כנראה הברירה היחידה העומדת בפני הצבור התורני לאומי, וידוע שטובות השתיים מן האחת. או אם נשתמש במתודולוגיה של תורת ההחלטות: "תמיד עדיפה צומת החלטה על פני צומת גורל".

=======

הכותב הוא רו"ח, דר' להנדסת תעשייה וניהול וחבר סגל בכיר במחלקה לניהול באוניברסיטת 'בר אילן'.