מתי קובעים את סעודת פורים כשחל פורים בערב שבת?

אנו מבינים שצריכים להיכנס לסעודת שבת בתיאבון.
לכן, קיימים שלושה פתרונות:

א. הרמ"א (או"ח תרצה, ב) אומר שיש לאכול לפני חצות. הפתרון הזה הינו 'חלק' מבחינה הלכתית, אבל יש בו בעיה מבחינה מעשית, שהרי אנשים עסוקים במשלוח משלוח מנות וכו'.

ב. לאכול אחרי חצות, אבל אז צריך להתפלל קודם מנחה, כי לא נכנסים לסעודה גדולה לפני שמתפללים מנחה. יש אומרים שצריך לסיים את הסעודה כשלוש שעות לפני השקיעה ואף לא לאכול יותר מדי כדי שישאיר מקום בבטן. הפתרון הזה נוח לאנשים מבחינה מעשית, אבל יש בו בעיה מבחינה הלכתית, שהרי נכנסים לשבת בבטן מלאה ובשכרות. אמנם יהודים מצפון אפריקה נהגו כל ערב שבת לקיים סעודה שנקראת "בואי כלה", לפני שהלכו לבית הכנסת, ואף אחד לא אמר שנכנסו לשבת כשהם שבעים.

ג. מוזכר בריש פרק ערבי פסחים (ק, א) ובשו"ע (או"ח רע"א, ד) בהלכות שבת על מה שנקרא "פורס מפה ומקדש". כלומר, עושים סעודה אחת גדולה וכפולה שהיא גם סעודת פורים וגם סעודת שבת, כך לא נכנסים לשבת שבעים, כי היא סעודה אחת. כך עושים: מתפללים מנחה, אוכלים סעודת פורים, כשמגיע זמן של קבלת שבת (כארבעים דקות לפני השקיעה בירושלים, עשרים וחמש דקות לפני השקיעה בתל אביב וכן הלאה) מפסיקים את הסעודה, מדליקים את נרות השבת, מקבלים את השבת, ניתן גם לומר "לכו רננה" וקבלת שבת, לוקחים מפה ומכסים את הלחם, עושים קידוש על היין באמצע הארוחה אבל לא מברכים בורא פרי הגפן שהרי כבר ברכנו על היין וסומכים על הברכה שברכנו לפני כן, אוכלים לפחות כביצה פת כדי שיהיה סעודת שבת , גומרים את הסעודה, מברכים ברכת המזון עם רצה אבל לא עם 'על הנסים', ואחר כך מתפללים ערבית. יש פוסקים שאומרים ששיטה זו טובה לכתחילה, יש אומרים שרק בדיעבד יש לעשות כן. מה זה בדיעבד? אוכלים סעודת פורים והיא נמשכה לתוך השבת. האריז"ל אמר שלא לעשות כן לכתחלה משום שצריך לעשות לפי הסדר, קודם ערבית ואחר כך קידוש. סיכום השיטות: לפני חצות, אחרי חצות וע"י הצמדת שתי הסעודות (פסקי שלמה א 296).