[הספד שהרב נתן בישיבת עטרת ירושלים – רשם: הרב מרדכי ציון]

עלה למרומים הגאון הנפלא האדמו"ר מערלוי, רבי יוחנן סופר זצ"ל, שגם מכונה 'אמרי סופר' על פי ספריו על הגמרא. הוא היה דור חמישי לחת"ם סופר, בן אחר בן, אמרי סופר בן יד סופר בן התעוררות תשובה בן כתב סופר בן חת"ם סופר.

כתוב בגמרא מגילה (כט א), שעתידין בתי-כנסיות ובתי-מדרשות שבחוץ לארץ שייקבעו בארץ ישראל. יש דיונים רבים בין גדולי ישראל מה כוונת גמרא זו, האם הבניינים, או הקרקע או אנשי המקום שבחו"ל יעברו לארץ ישראל. סיפר הסטייפלר שהחזו"א אמר אחר התפילה בליל שמחת תורה, שכתוב בגמרא מגילה (כט, א): "תניא ר"א הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י", ועכשיו שפוניבז' בא לכאן, צריכים אנו ללכת לשם, ואכן הוא הלך לשם בליל שמחת התורה הראשון של פוניבז' (קונטרס מנחת תודה עמ' סח). כלומר, חיוניותם של בתי-הכנסת ובתי-המדרשות הם נעקרים מהגלות ומונחים בארצנו (לנתיבות ישראל, "מבצר הקודש לישראל ולארצו", אות ה. טל אורות ויקרא עמ' 33-32). אבל לא בקלות אפשר להעביר חיוניות מהגלות לארץ, צריך כעין גשר, הקשור לשם ומעביר לפה (כעין יעקב אבינו שנוטל מכאן ומניח כאן. עיין אם הבנים שמחה ג, מח). זו גדלות של האדמו"ר מערלוי.

סבו, הג"ר שמעון סופר, מח"ס שו"ת 'התעוררות תשובה' ורבה של העיר ערלוי בהונגריה במשך 64 שנה, ובנו הג"ר משה סופר, מח"ס שו"ת יד סופר ואביו של האדמו"ר מערלוי, נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש באושוויץ. האדמו"ר היה שארית הפליטה והקדיש חייו להקים מחדש מה שנחרב. הוא חזר לעיר ערלוי, שם היה בקושי מניין. הקים את הישיבה היחידה בכל הונגריה, ישיבת חת"ם סופר, בבודפסט, וחיפשו מצאצאי החת"ס לשמש כראש הישיבה. האדמו"ר מערלוי הסכים אבל לא רצה לעזוב את קהילתו. בסוף מצאו פתרון, האדמו"ר מערלוי היה ראש הישיבה בחלק הראשון של השבוע, והג"ר משה שטרן, הדברצינר רב ומח"ס שו"ת 'באר משה', שימש כראש הישיבה בחלק השני. האדמו"ר מערלוי ישן בפנימייה עם התלמידים ולא הסכים לקבל משכורת, מטרתו היחידה הייתה להחזיר עולם הישיבות. אחרי שנה וחצי, הוא הצליח להקים ישיבה בעיר ערלוי עצמה. ואחרי שהישיבה בבודפסט נסגרה, התלמידים עברו לישיבתו בערלוי.

לאט לאט היהודים בהונגריה ברחו בגלל האנטישמיות והקומוניזם, ואחרי שהיהודי האחרון עזב את ערלוי, האדמו"ר מערלוי עלה לארץ עם ישיבתו. הוא הצליח לקיים את דברי חז"ל ש"עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ שייקבעו בארץ ישראל", והקים את ישיבת ערלוי בירושלים בקטמון. במשך השנים הוא הקים קהילות בבני ברק, צפת, פתח תקווה, חיפה, אלעד, ביתר עילית, בית שמש, מודיעין עילית ואשדוד. וגם בכמה מקומות בחו"ל, לונדון, אנטוורפן וניו יורק. ילדיו ונכדיו מנהיגים את הקהילות. הוא ראה עולם בנוי, עולם חרב, עולם בנוי.

הרבה פעמים שואלים: האם מרן הרב קוק היה מתנגד או חסידי, הרי מצד אביו היה מישיבת וולוז'ין ומצד אימו היה מחסידי חב"ד. אלא מרן הרב קוק שילב את כל העולמות, הוא היה כלל-ישראלי, התנגד לחלוקת עם ישראל לקבוצות, וכינה את הביטויים האלו, שמות הבעל (מאמרו מסע המחנות, במאמרי הראיה 76). בדומה לזה, האדמו"ר מערלוי היה ביחסים טובות מצד אחד עם העדה החרדית וסטמאר ומצד שני עם רבנים ציוניים, וגם תמך בהג"ר אריה שטרן לשמש כרבה של ירושלים. וכמובן גם עם הליטאים, הספרדים וכל החסידויות. הוא היה מאוד קרוב להג"ר עובדיה יוסף והגרי"ש אלישיב. זה החזון העתידי של עם ישראל כגוף אחד בלי חילוקים לקבוצות.

וכן האדמו"ר מערלוי, מצאצאי החת"ס שהתקרב מאוד להאדמו"ר מהר"א מבעלזא והאדמו"ר מסקווירא. הוא שילב את שני העולמות. כמתנגדים, הוא התפלל נוסח אשכנז ולא לבש גרטל אבל כחסידות, טבל במקווה כל יום, ערך טישים ורקד מצווה-טאנץ.

אמנם הוא לא תמך ברעיון הציוני, אבל כרבו האדמו"ר מבעלזא, קיבל את העובדה שיש את המדינה, מה שאיפשר שיחה עם מנהיגים ציוניים וייצוג בכנסת.

וגם האדמו"ר מערלוי התנגד בתקיפות נגד ויתורים כלשהו בארץ ישראל, כי זה מראה חולשה ומעודד פיגועים. פעם הוא אמר לשר החוץ שלנו: "אני לא מוכן לוותר אפילו על גרגר אחד של אדמת ארץ ישראל לערבים". ופירסם בשמו על הגירוש מגוש קטיף: "מי שמוביל את ההעברה (של יהודים מישראל) הורס את המדינה".

היה לחת"ם סופר הצלחה עצומה דרך תלמידיו להפיץ תורה בכל העולם. בהרבה מהקהילות, אפשר למצוא שורשם בבית מדרשו של החת"ס. הג"ר צבי שכטר מניו יורק שאל: מה היה הסוד הגדול של תלמידי החת"ס? הוא השיב: החת"ס התעקש שבכל תלמיד שלו שנכנס לרבנות, הקהילה תתחייב בכתב הרבנות, שבעלי הבית יתמכו בישיבה. אכן כל מקום שהגיעו תלמידי החת"ס הרבו תורה באופן מופלא. וזה היה הסוד של הצלחתו של האדמו"ר להפוך מהאדמו"ר מערלוי להאדמו"ר מערלוי שבירושלים.

החת"ס היה גאון עצום בגמרא, בפסיקה ובהנהגת הכלל, ובמיוחד נגד המהרסים, כלומר הרפורמים. השמש הזה היה כל כך חזק שהוא זורח גם בדור החמישי ובע"ה הלאה.

 

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים הגאונים.