אחד המרכיבים החשובים ביותר בייצוג אמת והשראת ביטחון הוא הוודאות, אי אפשר בלעדיה. כאשר נפתח הפתח המסוכן לדילמות ודיונים, האמת מתחילה להתערער, ומה שהיה בטוח כבר לא כ"כ בטוח. והפתח יכול להיפתח מכל מיני סיבות, זה יכול להיות קושי, או סתם דעה עקומה ששמענו ברחוב ולפתע נראית לנו הגיונית. עלינו מוטלת החובה לחזק את הודאות.

בפרשתנו, "בא", אנו נפגשים עם היציאה המופלאה של עם ישראל ממצרים, עם שלם של עבדים יוצא בחיפזון לאחר שפרעה התעקש והכביד את ליבו, תכנית הלימוד המסודרת שהותאמה לו אישית הובילה אותו, במוקדם או במאוחר, אל המסקנה הנכונה ועם ישראל יוצא לחופשי. יציאת מצרים היא לא עוד אירוע היסטורי, זהו אירוע משמעותי בקנה מידה אוניברסלי, זהו הזמן שבו הוכחנו לעולם שהטוב, המוסר והצדק מנצחים בסוף כל רוע ואכזריות. המשמעות העמוקה של יציאת מצרים חייבת ללוות אותנו בכל יום, להיות מרכיב מרכזי בזהות שלנו, ולכן אנו מצווים להקיף את עצמנו במצוות שאנו עושים 'זכר ליציאת מצרים'.

אך מלבד הדאגה לעצמנו אנו מצווים להעביר את הלפיד לדורות הבאים, וכפי שאנו מצווים בפרשתנו: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". המסורת עוברת מההורים לילדים בליל הסדר, לילה אחד מרכזי שבו אנו מספרים את סיפור יציאת מצרים. לא לחינם ליל הסדר הוא לילה משפחתי, לילה חוויתי וחזותי, כך המסר עובר בצורה הרבה יותר טובה. הסיפורים והחוויות המוחשיות חזקים פי כמה מכל תעודה היסטורית שמוצגת במוזיאון.  שולחן החג, ארבע כוסות, האפיקומן והמרור נוגעים בנו הרבה יותר דווקא מכיוון שאנו חיים אותם ומרגישים אותם בפועל.

כך יוצרים ודאות!

בשביל ליצור ודאות אמיתית בנוגע לקשר הזוגי לא מספיק להזכיר לעצמנו מדוע בחרתי דווקא בה/ו, אלו מידות טובות יש לה/ו וכו'. עלינו ליצור חוויות, חזקות ומוחשיות שיקבעו את הודאות בליבנו בלי שום ספק. זו יכולה להיות ארוחת ערב מיוחדת, כמה ימי חופש משותפים כשהטלפונים כבויים, סתם מכתב אישי מרגש או מתנה קטנה לפני השינה.

דרך החוויות הקטנות האלה נבנה ודאות שתעזור לנו לנצח את כל הקשיים והספקות.

=======

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית ותיקה ובעלת רשת משרדי השידוכים דו-לב.