הפרשה נחשפה לראשונה בסופ"ש האחרון במקומון '471 – העיתון שמחבר'
הרב ציון בוארון, ששימש עד לאחרונה כחבר בית הדין הגדול בירושלים, יעמוד בקרוב בראשות 'מרכז תורני-רוחני' גדול שיקום בשכונת שעריה. זאת לאחר שאיציק ברוורמן, ראש העיר פתח תקווה, חתם בשבוע שעבר על הקצאת קרקע עירונית ברחוב יונה 10 באותה שכונה, לטובת הקמת הבית.
לסיפור הקצאת הקרקע זקן ארוך, עוד מתחילת המילניום. איציק אוחיון, ראש עיריית פ"ת לשעבר, תכנן להקצות קרקע זו לטובת עמותת 'יאיר נרי' בראשות הרב בוארון, לצורך הקמת 'המרכז התורני-רוחני', אלא שכשלים צצו מכל עבר. המשמעותי שבהם היה ההתנגדות של ועד השכונה למיזם. "יש מספיק בתי כנסת בשכונה", טענו חברי הוועד והסתירו בטענה זו, בין שאר הסיבות, ככל שהדבר יישמע מוזר, חשש מהתחרדות השכונה. ישמע מוזר – כי שעריה מאופיינת מאז ולתמיד ברוח מסורתית חזקה ביותר.
כך או אחרת, ברוורמן הצליח למסמס את התנגדות הוועד בחלוקת גזרים, בהם היה מעוניין ועד השכונה.
לרב בוארון זיקה היסטורית ארוכת שנים לפתח תקווה. כילד הוא התגורר כאן עם משפחתו זמן מה. בשנות ה-90 שימש כאב"ד בעיר. גם כיום הוא מעביר שיעור בכל יום חמישי בבית כנסת 'התקווה' ברחוב קיש בשעריה; הגם שהוא מתגורר בירושלים.
חוגגים את הבשורה, בשבוע שעבר. הרב בוארון וברוורמן (באדיבות אתר 471)
השאלה היא איך ש"ס המקומית, המהווה ציר מרכזי בקואליציה של ברוורמן, תמכה בצעד הזה. לא חתול שחור אחד בלבד עמד בין הרב בוארון לתנועה זו – אלא להקה של חתולים שחורים. ולא סתם חתולים, אלא חתולי רחוב.
בבחירות האחרונות לרבנים הראשיים, העז הרב בוארון להציג את מועמדותו לתפקיד הראשון לציון, למרות שבש"ס ייעדו לתפקיד את יורש העצר, הרב יצחק יוסף.
הרב בוארון סבר אז, שהבעיה הגדולה ביותר של הרבנות הראשית היא בתי הדין הרבניים. תדמית בתי הדין (כלומר תדמית הנגזרת מאופן עבודת הדיינים, התנהלותם והתנהגותם) עושה שַמות ביחס של כלל אזרחי ישראל למוסד זה. והרב חשב, שלו – כמי שמכיר היטב את המערכת הזו – יש את הידע והניסיון לטפל במפגע סביבתי זה, כדי להעלות אותו על דרך המלך. אלא שעצם המועמדות מול נציג משפחת המלוכה, ירום הודה, יצרה קרע גדול בינו לבין ש"ס.
לא רק זאת, הרב כאב גם את הפגיעה שפגעה ש"ס ברב שלמה עמאר, בכך שמנעה את תיקון החוק שיאפשר לו להמשיך ולהיות הראשון לציון. הוא הוציא אז מכתב תקיף ביותר, ששוגר אישית לאריה דרעי. "מה שנעשה ע"י תנועת ש"ס הוא מעשה נבזות והרס התורה וכבודה שאין כמוהו", כתב הרב במכתבו. "שנאה ומטרות אישיות לנגד עיניכם. התחוור לי מעל לכל ספק כי ידך הייתה במעל הזה, תחילה כ'איש מן הצד' ולבסוף כראש התנועה – כמכה בפטיש של כל התעלולים והשלמת הרֶשע, יחד עם בני הבית (בני ביתו של הרב עובדיה; ד"ח). אין מחילה לכפיות הטובה מצידך. אין כפרה למה שנעשה על ידך ושותפיך. גם מחילה מכב' הגאון הצדיק הראשל"צ (הרב עמאר) לא תועיל לכפר, אפילו במקצת".
שאלנו את אוריאל בוסו, יו"ר ש"ס פתח תקווה, האם החלטתו של ברוורמן לא הייתה צפרדע גדולה מדי לבליעה מבחינתם?
"אנחנו אלו שדרשנו מראש העיר לסיים את ההקצאה לאחר שהיו בדיקות ומחשבות לשנות מקום", ענה בוסו. "אולי אתה לא מעודכן אבל מאז אותו אזכור שאתה מעלה, הרב בוארון בקשר הדוק עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט״א ועם יו"ר התנועה הרב אריה דרעי. זה האחרון (דרעי; ד"ח) לחץ להקצות לרב ולקהילתו את הקרקע".
מקור בש"ס הארצית אישר לנו את שאמר בוסו, אם כי באופן חלקי. "אכן", אמר המקור, "אריה דרעי היה הבולדוזר שהפעיל מכבש על ברוורמן, שייתן את הקרקע הזו".
אלא שבהמשך השיחה עם אותו מקור התברר, שנכון להיום היחסים של הרב בוארון עם ש"ס "הם לא כמו שהיו לפני כתיבת המכתב", כדברי המקור. הרב בוארון, כך מתברר, לא סלח לש"ס על הפגיעה הגדולה שפגעה ברבו וחברו, הרב שלמה עמאר. "ואריה", כך המקור, "עושה שמיניות באוויר כדי לרׇצות אותו".
כל כך הרבה שמיניות, שהוא פתר בעיה בירוקרטית פנימית בפתח תקווה, בת למעלה מעשור, רק כי מדובר במשהו שחשוב לרב בוארון.
למה בעצם דרעי כל כך רוצה לפייס את הרב בוארון. אפשרות מתבקשת וטבעית אחת היא כמובן רגשות אשמה. אבל למען הציניקנים שבינינו, שלא יסתפקו בתשובה יפה, זכה וטהורה זו, חפרנו קצת יותר אצל אותו מקור ואצל עוד מקור המקורב לאלי ישי; רק כדי לשמוע שדרעי חושש מאוד מהאפשרות של חבירה בין הרב בוארון לאלי ישי, שעוד לא זנח את חלומותיו לשוב יום אחד לכנסת.
"כל זמן שהרב היה דיין הוא לא יכול היה להתבטא פוליטית", אמר המקור, "אבל עם יציאתו לפנסיה, דרעי חושש מכך, שרב עם כזה קליבר יתמוך באלי ישי. ודרעי מוכן לעשות את הכל למענו, רק כדי שזה לא יקרה".
השבוע הצלחנו לתפוס את הרב בוארון לשיחה קצרה, בחלון פנוי קטן בלוח הזמנים הצפוף שלו. בשיחה הוא אמר: "אין לי מושג אם ש"ס עזרה או לא עזרה". ואז הוסיף עוד משפט: "אני לא מכיר אף אחד מש"ס בפתח תקווה".
ולא נראה שהוא גם עושה מאמץ להכיר. ביום חמישי שעבר הגיע ברוורמן לבית כנסת 'התקווה' בשעריה, שם מעביר הרב בוארון את שיעורו השבועי, כדי לבשר לו את בשורת הקצאת הקרקע וכדי להרים איתו כוסית של משקה. קודם בואו ביקש ממנו הרב שלא יגיע איש מלבדו. מנשה כהן, יו"ר עמותת 'חום' וממקורבי הרב, הסביר לנו את פשר הבקשה: "הוא פשוט לא רצה לראות את פניהם של אנשי ש"ס המקומיים".
האם התגייסותו של דרעי גרמה לרב בוארון להיות "בקשר הדוק" עם דרעי, כלשונו של בוסו? המלצתנו: אל תהמרו על המשבצת הזו, אף לא בז'יטון שחוק אחד. הרב עצמו מכחיש זאת. מצד שני, האם פעילותו זו של דרעי הזיזה משהו אצל הרב בוארון? כנראה שכן. לשאלתנו מה מצב היחסים שלו עם דרעי כיום, ענה הרב בוארון בטון חסר חשק וחסר רצון לשתף פעולה: "אני לא בקשר איתו. לא ככה ולא ככה".
אם נשווה דברים אלה להתקפות שלו על ש"ס ודרעי בעבר, נראה שאכן משהו בעוינות שלו נגדם התרכך.
גם בני דרשן, שהיה בעבר חבר מועצת העיר פתח תקווה מטעם הבית היהודי, תומך בהקצאת הקרקע. "עשו יותר מדי שנים עוול לרב בוארון והגיע הזמן לתקן", הוא אומר. ממנו למדנו למה הכוונה בהגדרה "מרכז רוחני-תורני", כפי שמוגדר בנימוקי הקצאת השטח. "מדובר בבית כנסת", אמר דרשן.
אז למה כתבו רק בית כנסת וזהו?
"כי יש הבדל בין בית כנסת, שבאים להתפלל שם למקום שגם מעביר שיעורים. ויהיו שם גם פעילויות בערבי ראש חודש ועוד ועוד".
האם הרב יעבור לגור במקום? "כרגע לא", אומר דרשן. "אבל הוא מגיע ויגיע בעז"ה לשיעורים שלו בימי חמישי".
אל תתבלבלו: היציאה של הרב נגד ש"ס, הרצון לתיקון בתי הדין הרבניים, החשד לחבירה אפשרית שלו עם אלי ישי והתמיכה לה הוא זוכה מבני דרשן – כל אלה לא גורמים לו להישמע בכל הנושאים, כמו שותפיו החרד"לים של ישי במפלגתו.
בשבוע שעבר כתב הרב בוארון מכתב תקיף נגד התיקון לחוק הגיוס (כלומר נגד התיקון החרדי לחוק לפיד). "כל מי שיתבונן בלשון החוק מעיקרא וגם אחר התיקון, ומי שמכיר את המצב אפילו באפס קצה, יבין וידע שיש בזה נזק בל ישוער לישיבות", כתב הרב בוארון.
לפני חמישה חודשים נעצרה בחורה חרדית מאלעד, משום שלא הגישה בזמן לצה"ל את הטפסים שלה, בה היא מצהירה על היותה בחורה דתייה. מקרה זה לא עבר אצל הרב בוארון בשקט. במקום להאשים את הבחורה ברשלנות, הוא מצא אשמים אחרים. "לצערנו, בכל אשמים אנשי המזרחי", פסק הרב בוארון.
במחשבה נוספת: לא מן הנמנע שרב עם דעות יותר ממלכתיות ויותר ציונות, היה מקבל את ברכת הדרך של תושבי השכונה המסורתיים, כבר לפני עשר שנים ויותר.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
