[ראיין: הרב מרדכי ציון]

 ש: נרצחו כעשרים וחמשה יהודים.  זה נורא!  כיצד להתעודד?

 

ת: אכן זה נורא.  גם עשרה זה נורא, גם אחד זה נורא.  יחד עם זה, צריך לראות הכל בפרופורציה.  זה הרבה פחות מתאונות דרכים, שהורגות 300 יהודים בשנה, ומעישון שהורג 8000 יהודים לשנה, מתוכם ששית מעישון סביל.  כמובן אין זה מנחם, אך עדיין יש לראות הכל בפרופורציה. עיין מורה נבוכים ג יב. 

ש: מה הפרופורציה עוזרת להתעודד?

ת: בעוד עשר שנים יאמרו שהיו פה ניסים גלויים.  כל כך הרבה חיות אדם התכוננו לרצוח, וכל כך מעט הצליח זממם.  יש פה בארץ עשרות אלפים או מאות אלפים רוצחים פוטנציאליים, ובכל זאת, הם בקושי מצליחים.  שלא לדבר על הרוצחים מבחוץ.  זה נס.  זה נס.

ש: באמת, למה לא מצליחים?

ת: אמרנו: זה נס.  השגחה פרטית.  למשל ערבי עובד בזק, ביצע תיקון בבית כנסת אחד, ותכנן פיגוע דריסה רבתי בשעת שיעור רב משתתפים. אלא באופן יוצא דופן נותן השיעור היה חייב להיעדר, וגם המחליף המיועד שלו ביטל, כך שהגיע לאולם ריק, ומרוב תסכול הסתפק בדריסת צדיק אחד במאה שערים, ד' ינקום דמו.  נס!

ש: הכל בזכות ההשגחה האלהית?

ת: בודאי.  כל מה שקורה בעולם, עד הדבר הכי קטן ,הוא מכח ההשגחה האלהית.  כמובן, לרבונו של עולם יש שליחים לניסים.  והשליח הגדול לניסים הוא צה"ל!

ש: אבל לא מנצחים במלחמה על ידי כח אלא על ידי זכות?

ת: נכון.  אינינו מנצחים בזכות הכח, אלא בכח הזכות.  לצה"ל יש זכויות רבות, זכות של מסירות נפש שהיא הזכות הגדולה מכל.  עיין פסחים נ א. ולעם ישראל יש זכות על ארץ ישראל ועוד זכויות רבות.

ש: אז הכל בסדר גמור…

ת: ודאי לא.  יש להגדיל את הנס, על ידי שליח הניסים, צה"ל.  העם היושב בציון, דרך הכנסת וההשלה, צריך לתת הוראה לצה"ל להגדיל את הנס, וצה"ל מסוגל. 

ש: אז למה החרדים לא מכירים שיש כאן נס?

ת: רבים מהם מכירים בכך.  הם לא צועקים זאת בראש כל חוצות, כי חרדים אמיתיים לא אוהבים לצעוק, הם ענווים ונחבאים אל הכלים.  אבל בתוככי ליבם הם מודים בכך, הם אפילו מביאים מחוות מזון לחיילים, ובכך הם מודים לצה"ל, ומעל הכל מודים לרבונו של עולם.