האם באמת נוכל לומר שידינו לא שפכו את הדם הזה?

פעמים רבות מזהירים את הישראלים מפני אלימות ותוצאותיה.

נדמה שגם אחרי רצח רבין ז"ל והציטוטים מנאומו האחרון של רה"מ המנוח בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, שהמפורסם בהם הוא "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש להוקיע אותה, לבודד אותה", ולמרות העובדה שהדברים חוזרים ומוזכרים בכל שנה מחדש - הכתבות המזעזעות על אלימות ברחובות ללא סיבה מוכיחות שהאזהרה טרם נקלטה היטב בתודעת אזרחי ישראל. 

אלימות אינה רק מכה חזקה בגופו של אדם אחר. זו תופעה מכוערת ומכה לחברה, למדינה ולכל מי שמאמין שבורא עולם יצר את האדם ישר וטוב. 

הבעיה היא שהבריות אבדו את דרכם כשביקשו להתחשבן יותר מדי זה עם זה, או במקרים מחרידים וקיצוניים במיוחד - לסגור חשבונות בדרך אכזרית וחסרת היגיון או חמלה אנושית בסיסית.

לכן הצער הגדול שצריך לחוש כל מי שנחשף לפרטי הרצח המזעזע של ימנו בנימין זלקה ז"ל (21), ישראלי שעבד בפיצרייה בפתח תקווה בערב יום העצמאות וביקש מכמה צעירים מתפרעים לשמור על הסדר במקום ולא להשחיתו אינו רק על המקרה החמור כשלעצמו. 

מצערת גם הידיעה שהרצח יכול היה להימנע וחובה לזעוק ולהזכיר שהכתובת הייתה על הקיר.

עינינו לצערנו כן ראו

התורה מספרת על חלל באדמה שנמצא בין שתי ערים ולא נודע מי הרגו. 

זקני העיר הקרובה אל המקום בו נמצא החלל צריכים לקיים טקס המכונה "עגלה ערופה" ולהצהיר במהלכו בקול גדול: "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו", ולבקש מחילה וכפרה מבורא עולם. כל זאת כדי שלא יחשדו בעבירה חמורה של שפיכות דמים.

בנוסף אי אפשר שלא להיזכר בפסוק המיוחד שאמרו אחי יוסף במצרים אחרי מכירתו: "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו". 

כל אלה שראו שמעו או קראו על מעשי אלימות בארץ ובעולם וסולדים מכך, הרגישו בוודאי זעזוע וחלחלה. ולמרות שהם יודעים בוודאות כי ידם לא שפכה את הדם, אין הם יכולים לומר שעיניהם לא ראו אלימות גלויה או סמויה בסרטים וסדרות, ואזנם לא שמעה מדי פעם דיבור מלוכלך והומור פוגעני או מזלזל קשות. 

ייתכן שאפילו חלפה בראשם לפחות פעם אחת כשהלכו בתחום האפור בין חושך לאור: האם חס וחלילה אני הבא בתור?

אז לפני ששופטים את כל העולם ומצקצקים בלשון על אלימות גואה כלפי ישראלים מבחוץ, מומלץ ורצוי לנהוג באורך רוח, לחפש את אור החיים בכל מי ש"בא לנו לא טוב" בטירוף חושים וגם להזכיר בהקשר זה את הפסוק הכי נכון לעכשיו: 

"הקול קול יעקב, והידיים ידי עשו".

להשאיר משהו טוב

תכונה יהודית טובה וחשובה היא להמשיך להאמין בטוב בלי סוף גם בזמנים קשים.

לא צריך ניתוחים מורכבים במילים גבוהות כדי להבין שתמונה מזעזעת אחת יותר מדי או סרטון ויראלי שדלף, יכולים להפוך את "ההומור השחור" בנייד בעיני היחיד, לרע ונורא במסכים רבים.

למדו לקח. הישירו מבט כנה לעצמכם. השאירו משהו טוב!