[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: כיון שיש מחלוקת בין רבנים אם מותר לעלות להר הבית, למה שלא יוכל כל אחד לעשות כפי נטייתו?

ת: מחלוקת היא בין שווים בחכמה ובמנין, אך כאשר האוסרים הם רוב חכמה ורוב מנין, זה נקרא שהמחלוקת הוכרעה.

ש: מי הרבנים האוסרים?

ת: כל הרבנים הראשיים לישראל מלבד הגר"ש גורן שדעתו בנדון היתה מורכבת, הלא המה: מרן הרב קוק, הגריא"ה הרצוג, הגרא"י אונטרמן, הגר"ע יוסף, הגר"א שפירא, הגר"מ אליהו, וכן עוד גאונים, כגון הגר"מ פיינשטיין, הגר"י אברמסקי, הגרש"ז אוירבך, הגרש"י זוין, הגרי"ש אלישיב, הגרא"י וולדנברג ועוד רבים. ולנו די שמרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה אוסרים. על כל פנים הרבנים המתירים אינם בשיעור קומה של האוסרים.

ש: יש אומרים שהסלע מתחת כיפת הסלע הוא אבן שתיה, שאפשר למדוד ועל פי מדידות אלו יש מקומות שאינם הר הבית?

ת: אין זה חידוש. תמיד ידענו שהר הבית הוא ת"ק אמה על ת"ק אמה, כלומר 250Xמ250מ, והשטח שנקרא היום הר הבית הוא הרבה יותר גדול. אין כאן חידוש. כל זאת בודאי ידעו כל אותם הגאונים, ובכל זאת הם אסרו להיכנס לכל מקום בשטח ההר, כפי שאפשר לראות בדבריהם, כי סברו שכל החישובים אינם וודאים, ואכן יש חישובים שונים, וכל אחד מבטל את החישובים של חברו.

ש: אי אפשר להוציא מסקנה משותפת לכל החישובים?

ת: פעם מישהו הביא חוברת מפורטת של החישובים לרבנו הרב צבי יהודה. הוא לקח את החוברת, לא רצה לעיין בה, גנז אותה, ואמר שכל החישובים האלה הם כמו כמו רקיקה על הר הבית.

ש: אז מתי כן נוכל להיכנס להר הבית?

ת: מרן הרב קוק כותב בסוף תשובתו המפורסמת הארוכה האוסרת במשפט כהן סימן צו שזה יהיה לעתיד לבוא, בימות המשיח, כאשר האומה תתרומם לעילא ולעילא.

ש: אבל מלבד הצד הרוחני של העליה להר הבית, האם אין כאן צד לאומי של נוכחות?

ת: זה היה הרעיון של הג"ר הירשנזאן בשו"ת מלכי בקודש להקים בית-כנסת כללי של הר הבית מסיבה לאומית, ומרן הרב קוק השיב לו בשלילה, אלא הצד הלאומי יצא לפועל על ידי הקמת בית-כנסת גדול סמוך להר הבית. ואכן זה מה שקרה, והכותל הוא בית הכנסת הכי מפואר של עם ישראל.

ש:אבל תמיד אנו אומרים שלנוכחות יש דין כיבוש?

ת: זה נכון לגבי כל ארץ ישראל ולא לגבי הר הבית. לפעמים בהלכה יש הבדלים. כאשר בטעות הבארון דה רוטשילד עלה על הר הבית, מרן הרב קוק כתב: "פגיעה אחת בקדושת מקום בית חיינו עולה לנו מליונים של יישובים מעשיים" (אגרות הראיה, אגרת תרעז). כלומר העבירה הזאת שוקלת יותר מכל זכויותיו בבנין הארץ. הוא הוסיף שזכויותיו לא נמחקו, אך מסר קנה מידה.

ש: וגם משה מונטפיורי נכנס להר הבית?

ת: אכן. הוא היה צדיק גדול, אך הוטעה שמותר הדבר, כיון שנכנס בשידה תיבה ומגדל. ואז ר' יוסף משה מליסה, בנו של חוות דעת, לקח שופר ותקע בחוצות ירושלים לנדותו. רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, שאל את השר מונטפיורי: למה עשית זאת? איסור גדול! חיוב כרת! השיב: לא ידעתי. אמר הגר"ש סלנט: הוא שוגג, אין להחרימו.

ש: יש טוענים שלגבי הציונות, רוב הרבנים טעו, אז אולי גם עכשיו הם טועים?

ת: עובדות לא נכונות. מיעוט רבנים היו בעד, מיעוט נגד, והרוב היה דומם. מכל מקום, אם השואל מערער על סמכות גאוני הדור והדורות, אז איזו סמכות חילופית הוא מציע?! במיוחד שגם למנהג יש כח של הכרעה, ועובדה היא שגם כאשר אפשר היה להיכנס להר הבית, היה מנהג קבוע במשך דורות לא להיכנס.

ש: ומה עם בנין בית המקדש?

ת: עוד לא הגיע הזמן. לכל יש זמן. כשהגיע הזמן, אין להתמהמה. כשלא הגיע הזמן, אין לדחוק את הקץ. הרמב"ם כותב בתחילת הלכות מלכים שקודם יש להקים מלכות ישראל ולמחות את עמלק. ויהיה רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.